לוקמיה לימפוציטית כרונית CLL

הדפס
מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:

פרופ' דינה בן יהודה
, מנהלת האגף ההמטולוגי, בית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם; דיקאן הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית; מתאמת ועדת העדכון בנושא המטואונקולוגיה של האגודה למלחמה בסרטן, על הארותיה והערותיה.
מאי 2019
מידע זה נכתב בכדי לסייע לך ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL). אנו מקווים שהמידע יוכל לענות על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות מחלתך בהווה. הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים וגברים כאחד, מטופלים ומטפלים כאחד.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.


מבוא

מהי לוקמיה?

מערכת הדם

המערכת הלימפטית

מהי לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL)

גורמי הסיכון למחלה

תסמיני המחלה

תהליך האבחון

שלבי המחלה

הטיפול בלוקמיה לימפוציטית כרונית

טיפול כימי (כימותרפיה)

טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה)

השתלת תאי גזע

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול תומך

טיפול בסטרואידים

השפעת הטיפולים על הפוריות

רפואה משלימה

מעקב

מחקרים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך התמיכה, המידע והסיוע של האגודה למלחמה בסרטן ללא תשלום לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם





מבוא

חוברת מידע זו נכתבה כדי לסייע לך* ולבני משפחתך להבין ולדעת יותר על לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL). אנו מקווים שהחוברת תענה על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שעצה כזאת יכול לתת רק הרופא המטפל, המכיר את כל הרקע הרפואי שלך ואת עובדות המחלה בהווה.


מהו סרטן?

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיות שונים זה מזה בתפקוד ובמראה, אולם רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, ממשיכים התאים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.




בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף - אך אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.

גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. ללא טיפול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעיתים תאים ניתקים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כשתאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני (שניוני) או גרורה. חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים כ-100 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.




מהי לוקמיה?

לוקמיה, הקרויה גם סרטן הדם, היא מחלה ממארת המתאפיינת בייצור בלתי מבוקר של תאי דם לבנים מסוימים שלא הבשילו במח העצם. הייצור העודף של תאי דם חריגים גורם למח העצם להפסיק לייצר מספיק תאי דם בריאים. התאים החריגים עלולים להצטבר בבלוטות הלימפה ובטחול ולגרום לנפיחות, וגם לבעיות בכבד ובמערכת העצבים המרכזית.

לוקמיה נחלקת לשתי קבוצות עיקריות - לוקמיה כרונית ולוקמיה חריפה - וקיימים ארבעה סוגים עיקריים של המחלה, לכל אחד מהם מאפיינים וטיפול ייחודי:

  • לוקמיה לימפובלסטית חריפה (ALL)
  • לוקמיה מיאלובלסטית חריפה (AML)
  • לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL)
  • לוקמיה מיאלואידית כרונית (CML)

חוברת זו עוסקת בלוקמיה לימפוציטית כרונית, אך באגודה למלחמה בסרטן חוברות מידע לכל אחת ממחלות סרטן אלה, וכן חוברת 'מילון מונחים באונקולוגיה'. לקבלת החוברות ללא תשלום ניתן לפנות ל'טלמידע'* של האגודה למלחמה בסרטן בשיחת חינם לטל. 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה באינטרנט. 




מערכת הדם

כדי להבין מהי לוקמיה לימפוציטית כרונית (CLL - Chronic Lymphocytic Leukemia), יש להכיר את מערכות הדם והלימפה בגוף, וכיצד הן בנויות ופועלות. מערכת הדם בנויה מתאי דם שנעים בנוזל הנקרא פלזמה. התאים מיוצרים במח העצם, חומר ספוגי הממלא את העצמות, והמצוי בעיקר בעצמות האגן, עמוד השדרה ועצם החזה (סטרנום). באופן תקין, מיליוני תאים חדשים מיוצרים מדי יום במח העצם, והם מחליפים תאים ישנים. כל תאי הדם נוצרים מתוך תאי גזע הקרויים גם תאי אב רב-תכליתיים. יש שני סוגים עיקריים של תאי גזע: תאי גזע לימפואידיים, המהווים סוג של תאי דם לבנים הנקראים לימפוציטים, ותאי גזע מיאלואידיים, המהווים את שאר סוגי תאי הדם, כולל תאי דם אדומים, טסיות דם ותאי דם לבנים. תאי גזע מתחלקים ויוצרים תאי דם חדשים וצעירים הנקראים תאים בלסטים. באופן תקין, התאים הבלסטים נמצאים במח העצם עד הבשלתם לתאי דם בוגרים, העוברים למחזור הדם על מנת לבצע תפקידים שונים:


תאי דם אדומים
- נושאים המוגלובין, המעביר חמצן מהריאות לכל תאי הגוף;

טסיות דם - מסייעות בקרישת הדם ובעצירת דימומים וחבלות;

תאי דם לבנים - חיוניים להגנה על הגוף ולמלחמה בזיהומים. 


ישנם מספר סוגים של תאי דם לבנים. שני הסוגים החשובים ביותר הם נויטרופילים (הנקראים גם גרנולוציטים), הנוצרים מהתאים המיאלואידים במח העצם, ולימפוציטים. קיימים שני סוגים עיקריים של לימפוציטים:

תאי B - לימפוציטים המבשילים במח העצם או באיברי הלימפה;

תאי T - לימפוציטים המבשילים בבלוטת התימוס (הממוקמת מתחת לעצם החזה).
            לימפוציטים נמצאים גם בשקדים, בכבד, בטחול ובמח העצם.






המערכת הלימפטית

המערכת הלימפטית היא אחת ממערכות ההגנה הטבעיות של הגוף נגד זיהומים, הבנויה מאוסף של קשרי לימפה קטנים, המכונים גם 'בלוטות לימפה'. קשרי הלימפה, המייצרים נוזל חלבי המכיל לימפוציטים, נמצאים בכל אזורי הגוף ומקושרים ברשת כלי לימפה זעירים. קשרי הלימפה מסננים את הרעלים והפסולת מתוך רקמות ואיברי הגוף בנוזל הלימפה לפני השבתו למערכת הדם. לרוב נפיחות של קשרי הלימפה מתפתחת במצבים בהם קיים זיהום או דלקת לא זיהומית. סיבה אחרת להגדלת קשרי הלימפה היא גידול ממאיר בקשרים עצמם או באזור אותו הם מנקזים, ומיקומם יכול לרמז על מיקומו של הזיהום או הגידול.







מהי לוקמיה לימפוציטית כרונית?

לוקמיה לימפוציטית כרונית היא מחלה של תאי דם לבנים הנקראים לימפוציטים מסוג B, המתפתחים מתוך תאי גזע לימפואידיים שהופכים לסרטניים (תהליך הנקרא 'התמרה סרטנית'). סוג זה של לוקמיה הוא השכיח ביותר. במצב רגיל הלימפוציטים מתרבים באופן מבוקר ומסודר. בלוקמיה לימפוציטית כרונית, לעומת זאת, תהליך זה יוצא מכלל שליטה, והלימפוציטים מתרבים ללא בקרה וחיים זמן רב, כך שנוצר עודף לימפוציטים בזרם הדם. לימפוציטים אלו נראים תקינים בבדיקת מיקרוסקופ, אך הם אינם בשלים לגמרי, אינם פועלים בצורה תקינה, ועם הזמן הם תופסים את מקומם של תאי הדם התקינים (לבנים, אדומים וטסיות) במח העצם. לוקמיה לימפוציטית כרונית מתפתחת בדרך כלל באיטיות רבה, ורבים מהחולים בה אינם נזקקים לטיפול במשך חודשים או שנים, ועליהם להיות במעקב בלבד. עם זאת, ישנם כאלו הזקוקים לטיפול כבר בעת אבחון המחלה.


במרבית המאובחנים, תאי הלוקמיה מרוכזים בזרם הדם ובמח העצם. בחלקם, תאי הלוקמיה מרוכזים בקשרי הלימפה. אם התמונה הבולטת היא של הגדלת הקשרים ועלייה קלה בלבד בספירת הלימפוציטים, המחלה נקראת 'לימפומה של לימפוציטים קטנים' (SLL - small lymphocytic lymphoma), עם זאת, SLL ו-CLL נחשבות כיום לאותה המחלה ומטופלות באופן דומה.





גורמי הסיכון למחלה

הגורם ללוקמיה לימפוציטית כרונית אינו ידוע, אך מחקרים לגילוי הסיבות האפשריות למחלה זו מתקיימים כל הזמן. בדומה למחלות לוקמיה אחרות, המחלה אינה מידבקת ולא ניתן להעבירה לאנשים אחרים.


ישנם מספר גורמים המגבירים את הסיכון ללקות ^CLL:

  • גיל: הסיכון לפתח CLL גובר עם הגיל. מרבית המאובחנים במחלה הם בני 60 שנה ומעלה, ונדיר למצוא אותה באנשים צעירים מ-40 שנה.

  • מין: המחלה שכיחה יותר בגברים מאשר בנשים.

  • היסטוריה רפואית: בקרב רוב החולים אין היסטוריה משפחתית של המחלה. עם זאת, מחקרים מראים שייתכן סיכון מוגבר לחלות במחלה בקרב אנשים שלהם קרובי משפחה מדרגה ראשונה החולים במחלה (הורה, אח, ילד). מרבית האנשים שלהם קרובי משפחה שאובחנו עם CLL לא יחלו בעצמם.

  • מוצא: CLL שכיח יותר באנשים ממוצא אשכנזי.





תסמיני המחלה

כיוון שהמחלה מתקדמת באיטיות רבה, קשה לזהות אותה בשלביה המוקדמים וגם אין לכך חשיבות. בחלק מהאנשים לא מופיעים תסמינים כלל, והמחלה מתגלה בבדיקת דם אקראית. עם זאת, התסמינים יכולים לכלול:

  • תסמינים כלליים כמו חום, הזעות לילה או ירידה במשקל.

  • תסמינים של לחץ בגלל הגדלה משמעותית של בלוטות, כבד או טחול.

  • נפיחות של קשרי הלימפה באזורים שונים בגוף.

  • חוסר נוחות ונפיחות הבטן בגלל הגדלת טחול ו/או כבד.

  • עייפות, תשישות, קוצר נשימה או כאבי ראש בשל מחסור בתאי דם אדומים (אנמיה).

  • דימומים וחבורות - מחסור בטסיות עלול לגרום לחבורות או לדימומים בלתי מוסברים, כגון דימומים מהאף.

  • זיהומים תכופים בגלל מחסור בתאי דם לבנים בריאים, הנלחמים בחיידקים ובנגיפים.


בכל מקרה של הופעת התסמינים הנזכרים לעיל יש לפנות לרופא בהקדם. עם זאת, יש לזכור כי סימנים דומים עשויים להופיע גם מסיבות אחרות.





תהליך האבחון

המחלה מאובחנת לרוב באמצעות בדיקת דם שגרתית, גם בהיעדר תסמיני מחלה. אם יופיעו תסמינים, רופא המשפחה יבדוק אותך ויפנה אותך לביצוע בדיקת דם. אם תוצאות בדיקת הדם יהיו בלתי תקינות, תופנה לרופא מומחה במחלות דם - המטולוג.


ההמטולוג יברר את ההיסטוריה הרפואית המלאה שלך ויבצע בדיקה גופנית. הוא יבדוק אם קשרי הלימפה, הכבד או הטחול מוגדלים. תבצע גם בדיקות דם נוספות על מנת לזהות בפירוט רב יותר את סוג ושלב המחלה. אם בדיקות הדם ימצאו נוכחות של תאי לוקמיה, ייתכן שהרופא יבקש לבצע בדיקת מח עצם כדי לאשש את האבחנה, ולתכנן את הטיפול המתאים והטוב ביותר עבורך.


בדיקות דם

בדיקות דם הן חשובות ביותר באבחון לוקמיה לימפוציטית כרונית. בדיקות הדם עשויות להעריך את מידת הנוכחות של נוגדנים הנלחמים בזיהומים, לסייע בחיזוי המהירות או האיטיות שבה תתפתח המחלה, וכן להעריך אילו טיפולים עשויים להתאים לך. ספירת דם מלאה מודדת שינויים בתאים ובטסיות הדם ובודקת הימצאות תאי לוקמיה. בדיקות דם נוספות יכולות להעריך את תפקודי הכליה, הכבד והימצאות מלחים, כגון נתרן, אשלגן, כלור ועוד.


דגימת מח עצם

בבדיקה זו נלקחת דגימה קטנה של מח עצם מחלקה האחורי של עצם האגן או עצם החזה. הדגימה נבחנת תחת מיקרוסקופ, כדי לבדוק אם ישנם תאי דם לבנים שאינם תקינים. לאחר זיהוי תאים לא-תקינים אלה, אם ישנם, ניתן יהיה לזהות את סוג הלוקמיה. בדיקה זו מתבצעת בהרדמה מקומית או כללית, ובמהלכה מוחדרת בעדינות מחט אל תוך העצם. בעזרת מזרק נשאבת דגימה ממח העצם, וברוב המקרים נלקחת גם ביופסיה של רקמת העצם. את הבדיקה ניתן לבצע באשפוז רגיל או אשפוז יום, והיא נמשכת כ-15 דקות. במהלכה ייתכנו אי-נוחות או כאבים. ניתן להשתמש במשככי כאבים להקלה.


אם תקבל תרופת הרגעה או שתעבור את הבדיקה בהרדמה, לא תהיה מסוגל לנהוג לאחריה, ולכן יש להגיע לבדיקה עם מלווה. כאשר תפוג השפעת חומר ההרדמה, ייתכנו כאבים במשך מספר ימים. תוכל ליטול משככי כאבים להקלה.


בדיקות נוספות

בדיקות נוספות מספקות לרופאים מידע רב יותר על המחלה וכיצד היא תגיב לטיפול. בדיקות של הדם ומח העצם כוללות:

  • אפיון הלימפוציטים מבחינה חיסונית - בדיקת אימונופנוטיפים או ציטומטריה של זרימה (Immunophenotyping/Flow Cytometry) - בדיקה אבחנתית לבחינת דגימות דם או מח עצם על מנת לזהות תאי דם לבנים חריגים. תאי הדם האלו מזוהים על ידי בדיקת חלבונים מסוימים הנקראים אנטיגנים והנמצאים על פני השטח של התאים ומבטאים מאפיינים הטיפוסיים לתאי B של המחלה.

  • בדיקה ציטוגנטית - בבדיקה זו נבחנים מבנה ומספר הכרומוזומים בתאי הלוקמיה. כרומוזומים מורכבים מגנים, המבצעים ביקורת לפעילות התא. במחלת CLL יכולים להופיע שינויים בכרומוזומים של תאי המחלה. גילוי אופיים המדויק של השינויים יסייע לרופא לדעת כיצד לתכנן את הטיפול המיטבי עבורך. כמו כן, עשוי הדבר להעיד על מידת התגובה של הלוקמיה לטיפול. שינויים אלו הם שינויים נרכשים, שאינם עוברים בתורשה, והם בלעדיים לתאי הלוקמיה, ואינם מצויים בתאים אחרים בגוף. אחת הבדיקות הציטוגניות קרויה FISHב(Fluorescence In Situ Hybridization) בה הכרומוזומים של תאי ה- CLL מסומנים באמצעות גלאים פלואורוסצנטיים.

  • בדיקות לרמות נוגדנים (חלבוני חיסון) בדם וגילוי נוכחות חלבונים מסוימים אשר עלולים לגרום נזק לתאי הדם האדומים והטסיות - רמות נמוכות של חלבוני המערכת החיסונית עלולות להיות קשורות בזיהומים חוזרים, ולעיתים יהיה צורך במתן עירוי קבוע של חלבונים אלו כדי למנוע התפתחות זיהומים בגוף.

  • ביופסיה מקשר לימפה - אם קיים ספק כלשהו לגבי האבחנה, יהיה צורך בלקיחת דגימה מאחד מקשרי הלימפה המוגדלים, כדי לבחון את התאים תחת מיקרוסקופ. בדיקה זו נקראת 'ביופסיה של קשר הלימפה' וניתן לבצעה בהרדמה מקומית או כללית. קיימים שני סוגים של ביופסיה: ביופסיה סגורה הנעשית במחט עבה שלוקחת דגימה קטנה מהבלוטה המוגדלת, וביופסיה פתוחה, שהיא למעשה ניתוח קטן, במהלכו מסירים חלק מהבלוטה או מוציאים אותה בשלמותה ושולחים אותה לבדיקה במעבדה. רוב האנשים משוחררים לביתם באותו היום. לאחר הניתוח יישאר פצע קטן עם מספר תפרים בודדים, אשר יוסרו בדרך כלל לאחר כשבוע עד 10 ימים.

  • צילום חזה - צילום חזה יכול להתבצע כדי לאתר ממצאים חריגים בריאות, כגון התעבות של הצדר (המיצר/מדיאסטינום) או הצטברות של נוזלים מסביב לריאות.

  • בדיקת CT - ייתכן שתתבקש לבצע בדיקה זו כדי לגלות אילו מקשרי הלימפה מוגדלים בעקבות מעורבות ב-CLL, וכן אם הטחול או הכבד מוגדלים. בדיקה זו היא סוג של צילום רנטגן הבונה תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. הבדיקה אורכת כ-15-10 דקות, ורוב האנשים משוחררים לביתם בסיומה.


המתנה לתוצאות הבדיקות

יחלפו כמה ימים או כמה שבועות עד שיתקבלו כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיע לפגישת מעקב שתיקבע לך בטרם תשוחרר לביתך. תקופת המתנה זו עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את מוקד התמיכה הטלפוני בשפות עברית ורוסית, המעניק סיוע ראשוני מידי לחולי סרטן והקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה. מוקד 'טלתמיכה'®: טל': 1-800-200-444





שלבי המחלה

אחת המטרות של הבירור הראשוני היא קביעת שלב המחלה. קביעה זו מאפשרת להעריך את היקף הלוקמיה ומסייעת לדעת מתי נדרש טיפול ומהו הטיפול המתאים. ישנן שתי שיטות המשמשות בדרך כלל לקביעת שלב המחלה ב-CLL: שיטת Binet ושיטת Rai.


שיטת השלבים על פי Binet

שלב A - ספירת תאי הדם הלבנים גבוהה, וישנם פחות משלושה אזורים של קשרי לימפה מוגדלים.

שלב B - ספירת תאי הדם הלבנים גבוהה, וישנם שלושה או יותר אזורים של קשרי לימפה מוגדלים.

שלב C - ספירת תאי הדם הלבנים גבוהה, אך ספירת תאי הדם האדומים, ו/או טסיות הדם - נמוכה.


גם אם קשרי הלימפה מוגדלים בשני אזורי הגוף, למשל בשני בתי השחי, הם נספרים כאזור אחד בלבד. לרוב, שלב A אינו מצריך טיפול. בשלבים C- B, אם ״נתן טיפול, סביר להניח כי יהיו תקופות של נסיגת המחלה.


שיטת השלבים על פי Rai

רבים מהרופאים בארץ משתמשים בשיטת Rai. בשיטה זו המחלה מסווגת לפי השלבים הבאים:

שלב 0 - ספירה גבוהה של לימפוציטים בלבד.

שלב 1 - ספירה גבוהה של לימפוציטים וקשרי לימפה מוגדלים.

שלב 2 - ספירה גבוהה של לימפוציטים עם או בלי קשרים מוגדלים, ועם הגדלת טחול ו/או כבד.

שלב 3 - הופעת אנמיה כתוצאה ממעורבות של מח העצם.

שלב 4 - מספר טסיות הדם נמוך כתוצאה ממעורבות של מח העצם.


CLL היא מחלה כרונית המתפתחת באיטיות, בדרך כלל במשך שנים רבות. בשלביה המוקדמים ייתכן שלא יופיעו כל תסמינים, והרופא יסתפק במעקב רפואי תקופתי. אם יינתן לך טיפול בשלבים מאוחרים יותר, סביר להניח שיהיו לך תקופות של נסיגה, בהן יהיו מעט מאוד סימנים של לוקמיה פעילה בדם, במח העצם או בבלוטות הלימפה, אם בכלל. אם המחלה תחזור - ניתן יהיה לקבל טיפולים נוספים. עם הזמן, ייתכן שהמחלה תהפוך עמידה לטיפול ויהיה קשה יותר להגיע למצב של שליטה או נסיגה במחלה.


טרנספורמציה (שינוי צורה)

בחלק קטן מהמטופלים המחלה עלולה להתפתח במהירות. לרוב הדבר מתבטא בהגדלה מהירה של קשרי לימפה. תופעה זו, הנקראת טרנספורמציה על שם ריכטר, ניתנת לאיתור בבדיקת החולה על ידי הרופא ובבדיקות הדמיה, ולעיתים קרובות מלווה בהחרפה של התסמינים. חשוב לציין שתופעה זו נדירה ואינה מתרחשת במרבית החולים.





הטיפול בלוקמיה לימפוציטית כרונית

לוקמיה לימפוציטית כרונית נחשבת כיום מחלה שאיננה ניתנת לריפוי מלא, אך אפשר לחיות איתה במשך שנים רבות ובאיכות חיים טובה מאוד. רבים מהחולים אינם נזקקים לטיפול בשלב האבחנה, וחלקם אף אינם נזקקים כלל לטיפול. מטרת הטיפולים היא לאפשר לחולים לנהל אורח חיים רגיל, ללא תסמינים - מצב המכונה הפוגה או רמיסיה.


המונח 'הפוגה' מתייחס למצב בו אין סימנים למחלה פעילה, ולא ניתן לאתר בדם או במח העצם תאי מחלה, ובמקביל, נצפית התפתחות מחודשת של מח עצם תקין. אולם גם לאחר שהושגה הפוגה, ייתכן שיישארו בגוף מעט תאים בלתי תקינים. כדי להשמידם הצוות הרפואי עשוי להמליץ על טיפול 'תחזוקה' או על טיפול כימי המשכי, למספר שנים. במקרה זה, במקביל לקבלת הטיפול תתבצע ביקורת תקופתית שתעקוב אחר התקדמות הטיפול. במרבית המקרים ההפוגה נמשכת תקופה בלתי מוגבלת, והמטופלים נחשבים מחלימים. רבים מהחולים ב-CLL יחלימו, אך עדיין קיים סיכון להישנות המחלה בעתיד, ולכן יש להקפיד על מעקב רפואי תקופתי. אחד המדדים האבחנתיים לתכנון הטיפול במחלה והמעקב אחריה, וגורם מרכזי לניבוי הישנות המחלה במצב של הפוגה הוא בחינת נוכחות מחלה שארית מינימלית (Minimal Residual Disease, MRD) באמצעות בדיקות מולקולריות של החומר הגנטי (הדנ"א) בדם או במח העצם.


ישנן מספר דרגות של הפוגה:

  • הפוגה מלאה - כאשר לא ניתן למצוא עדות למחלה בגוף. הדבר אינו תמיד זהה לריפוי, מכיוון שהמחלה עלולה להישנות. אם המחלה תחזור ניתן יהיה לטפל בה שוב עד לתקופת הפוגה נוספת. לרוב אפשר לשלוט בדרך זו על התקדמות המחלה במשך שנים רבות.
  • שארית מחלה מינימלית - נותרו בגוף מעט מאוד תאי CLL והם ניתנים לאיתור רק באמצעות בדיקות מיוחדות של הדם או מח העצם.
  • הפוגה חלקית טובה - עדיין קיימים תאי CLL בדם או במח העצם, אך מספרם מופחת ובלוטות הלימפה התכווצו.


טיפולים חדישים הצליחו להביא, בחלק גדול מהחולים, להפוגה חלקית במשך שנים.


הטיפול לפי שלבי המחלה

CLL בשלבים מוקדמים - Watch and Wait

מרבית החולים בשלבים המוקדמים אינם זקוקים לטיפולים כלשהם, אלא אם כן מחלתם מתקדמת. כפי שנאמר, לעיתים קרובות, CLL מתגלית בספירת דם שגרתית ואינה גורמת לתסמינים כלשהם. יתר על כן, המחלה מתפתחת באיטיות רבה מאוד. מתן טיפול בשלב מוקדם אינו מאריך חיים ועלול לגרום תופעות לוואי מיותרות. למעשה, הרופא יתחיל במתן טיפול כלשהו רק כאשר המחלה מתקדמת או כשמופיעים תסמינים כלשהם.


גם אם אינך מקבל טיפול פעיל - חשוב להקפיד על ביצוע בדיקות דם תקופתיות ובדיקת רופא, כיוון שזוהי הדרך העיקרית בה הרופא יכול לנהל מעקב אחר התקדמות מחלתך. הבדיקות וספירות הדם מהוות טיפול הקרוי "המתנה דרוכה" או "השגחה והמתנה" (Watchful Waiting). שיטת טיפול זו עשויה להתאים גם בשלבי מחלה מתקדמים יותר, כאשר המחלה יציבה. ייתכן שיוחל טיפול במקרה של התפתחות מהירה של המחלה, קשרי לימפה או טחול שגדלים מהר, התפתחות של אנמיה או ירידה בטסיות הדם, או הופעת תסמינים של תשישות, ירידה גדולה ובלתי מכוונת במשקל, חום או הזעות יתר בלילה. במקרים אלה ייתכן שיוצע טיפול כימי ומכוונן (ביולוגי). הרופא ישוחח איתך על היתרונות והחסרונות של הטיפולים המתאימים לך.


CLL בשלבים מתקדמים

הטיפול בחולים בשלב מחלה מתקדם התפתח מאוד בשנים האחרונות, והוא כולל טיפול כימי משולב בטיפול מכוונן. למספר קטן מאוד של חולי CLL ניתן לעיתים טיפול אינטנסיבי. מדובר בעיקר בצעירים עם מחלה אגרסיבית במיוחד, ואז ניתן לבצע השתלת תאי גזע מתורם.


מטרת הטיפול

מטרת הטיפול היא להפחית את תאי ה-CLL למינימום, כדי להביא להפוגה ארוכת טווח ולמנוע הופעת תסמיני מחלה או הפחתת תסמינים קיימים.


מתן הסכמה מדעת

לפני שתקבל טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי אתה מסכים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא ״נתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך. לפני חתימתך על הטופס אתה אמור לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי. אם אינך מבין את כל הפרטים שהוסברו לך, ספר זאת מיד לצוות הרפואי כדי שתוכל לקבל הסבר נוסף. מומלץ שקרוב משפחה או חבר יתלוו אליך לפגישה, כדי שיוכלו לסייע לך לזכור את כל הנאמר. רצוי גם להכין מראש רשימת שאלות, ולבקש זמן נוסף כדי להחליט. לאחר הסבריו של הרופא תוכל להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר עבורך. חשוב לספר לרופא או לאחות האחראית על החלטתך, גם אם תבחר שלא לקבל את הטיפול כדי שהם יוכלו לתעד זאת בתיק הרפואי.


חוות דעת רפואית נוספת

למרות שצוות רב-תחומי מומחה יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין מראש רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שבפגישה תדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.




טיפול כימי (כימותרפיה)

בכימותרפיה נעשה שימוש בתרופות אנטי-סרטניות (ציטוטוקסיות) המשמידות תאים סרטניים ועוצרות את התפתחותם. התרופות הכימיות ניתנות במתן פומי (בטבליה) או כעירוי לווריד, והן נישאות במחזור הדם ומגיעות לתאים הסרטניים בכל אזורי ואיברי הגוף ומפריעות להם להתחלק. הטיפול הכימי בנוי לרוב ממחזורים, וכל מחזור מורכב מטיפול ולאחריו תקופת מנוחה על מנת לאפשר לגוף להתאושש מתופעות הלוואי הנלוות. פעמים רבות כימותרפיה ניתנת בשילוב עם טיפול מכוונן (ממוקד מטרה) - כימו-אימונותרפיה (הסבר בהמשך).


חלק מהחולים יקבלו טיפול כימי ראשוני בטבליות, בדרך כלל את התרופה כלורמבוציל - Chlorambucil (לוקרן® - ®Leukeran)*. הטבליות ניתנות במשטרי טיפול שונים, בהתאם לצרכי החולה, ובדרך כלל למשך שבעה ימים בכל חודש. המינון משתנה בהתאם לתוצאות בדיקות הדם לפני כל מחזור טיפול. לעיתים קרובות משלבים גם סטרואידים בטיפול זה.


חלק מהחולים זקוקים לטיפול שונה, הניתן בזריקה לווריד. טיפול זה יינתן בתרופה בודדת או בשילוב של כמה תרופות. תרופות שכיחות הניתנות בעירוי במסגרת הטיפול ב-CLL הן:

  • פלודאראבין - Fludarabine (פלודאראבין טבע® - ®Fludarabine Teva)*
  • ציקלופוספאמיד - Cyclophosphamide (אנדוקסן® - ®Endoxan)*
  • בנדמוסטין - Bendamustine (ריבומוסטין® - ®Ribomustin)*.


כימותרפיה תוך-ורידית ניתנת בדרך כלל אחת לחודש במשך מספר ימים, במסגרת אשפוז יום (בהתאם לסוג התרופה שתקבל).


*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

לקבלת החוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' של האגודה למלחמה בסרטן, ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® בשיחת חינם לטל: 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה באינטרנט. 


תופעות לוואי של כימותרפיה

רגישות גבוהה לזיהומים

הטיפול שתקבל ישמיד את תאי הדם הלבנים הסרטניים, אך יפגע גם בחלק מתאי הדם הלבנים התקינים, מצב המכונה ניוטרופניה. ספירות הדם ייבדקו באופן שגרתי במהלך הטיפול כדי לוודא שהן בטווח התקין. אם ספירת הדם הלבנה נמוכה מדי - ייתכן שיוחלט על דחיית הטיפול עד להתאוששות תאי הדם הלבנים. רמות תאי הדם הלבנים עלולות לפעמים להיות נמוכות מאוד, ולכן תהיה חשוף יותר לזיהומים.

עם הופעת חום או כל סימן אחר העלול להעיד על התפתחות זיהום - עליך להגיע מיד לבית החולים. ייתכן שתצטרך לקבל זריקות אנטיביוטיקה. 


לחולי CLL יש נטייה לפתח שלבקת חוגרת. מדובר בזיהום נגיפי הגורם לפריחה עורית אדומה וכואבת של שלפוחיות קטנות. במקרה של הופעת שלבקת חוגרת - יש לדווח מיד לרופא המשפחה או לבית החולים, כיוון שקיים טיפול יעיל למניעת התפרצותה או צמצום השפעתה.

חשוב להדגיש: החיסון לשלבקת חוגרת הקיים כיום הוא נגיף מוחלש, ולכן אין לחסן בו חולי CLL!

אם אתה במגע עם תינוק המקבל חיסונים בטיפת חלב או במרפאה אחרת, חשוב לציין בפני הצוות הרפואי שאת החיסון נגד מחלת הפוליו עליו לקבל בזריקה ולא בבליעה. 


סיכון מוגבר לאנמיה, פציעות ודימומים

הטיפול הכימי עלול לפגוע גם בספירת תאי הדם האדומים והטסיות. ספירה נמוכה של תאי דם אדומים נקראת אנמיה, והיא עלולה לגרום לעייפות ולקוצר נשימה. ספירה נמוכה של טסיות פוגעת בקרישת הדם - וייתכן שיופיעו חבורות, דימומים מהאף ו/או דימומים חריגים אחרים. יש לשים לב לשלפוחיות דם בפה או פריחה בצורת נקודות אדומות קטנות על הרגליים - ולדווח על כך לרופא המטפל.


תופעות לוואי נוספות

כימותרפיה הניתנת בטבליות כרוכה בדרך כלל במעט מאוד תופעות לוואי. כלורמבוציל, לדוגמה, יכולה לגרום לבחילה קלה. אם אתה סובל מבחילה, עליך לעדכן את הרופא, כיון שקיימות תרופות יעילות מאוד להפחתת הבחילה או מניעתה. כלורמבוציל עלולה גם לגרום לפריחה עורית, אך זו תופעה שכיחה פחות.


כימותרפיה הניתנת בזריקות לווריד גורמת בדרך כלל לתופעות לוואי רבות יותר, המשתנות בהתאם לסוג התרופה. פלודאראבין ובנדמוסטין גורמות בדרך כלל לתופעות לוואי מידיות מעטות. ייתכן שתסבול מחום, צמרמורות וכאבי מפרקים בזמן הטיפול, אך תופעות אלה לרוב אינן נמשכות זמן רב. פלודאראבין עלולה לגרום לנטייה מוגברת לדלקת ריאות, וייתכן שהרופא ייתן לך טיפול תרופתי (אנטיביוטיקה) כדי להקדים ולמנוע בעיות אלה, יחד עם תרופות למניעת זיהומים נגיפיים ופטרייתיים במהלך הטיפול בפלודאראבין.


תופעות לוואי נוספות עשויות להיות בחילה, רגישות, כאבים וכיבים בפה, נשירת שיער ועייפות.


תשישות ועייפות

אנשים רבים מסוגלים לנהל חיים שגרתיים כמעט לחלוטין בתקופת הטיפולים במחלת הסרטן. עם זאת, אם תקבל כימותרפיה במשך תקופה ארוכה, ״תכן שתחוש עייפות רבה יותר מבעבר, ותתקשה להמשיך בשגרת חייך. בחלק מהאנשים העייפות נמשכת גם בתקופות בהן הם אינם מקבלים טיפול. חשוב להתאים את רמת הפעילות ליכולותיך, ולא להתאמץ. אם ישנן פעילויות שאינך יכול לוותר עליהן, נסה להקדיש שעות אחרות למנוחה במהלך היום.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות שונות העוסקות בתופעות הלוואי של הטיפול הכימי: 'המלצות תזונתיות למתמודדים עם מחלת הסרטן', 'בחילות והקאות', 'התמודדות עם נשירת שיער' ו'תשישות ועייפות'. לקבלתן ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל: 1-800-599-995, או לעיין בהן באתר האינטרנט של האגודה. 






טיפולים מכווננים (ממוקדי מטרה)

טיפולים מכווננים (המכונים גם טיפולים ביולוגיים) מתייחסים לתרופות שפותחו לנטרול מנגנונים ביולוגיים האחראים על התפתחות הגידול הסרטני. קיימים סוגים שונים של טיפולים מכווננים וכל אחד מהם פועל באופן שונה. לרוב, טיפול ב-CLL בתרופות מכווננות ניתן בשילוב עם כימותרפיה. הטיפול המכוונן כולל טיפול בנוגדנים חד-שבטיים (מונוקלונליים) הפועלים נגד תאי דם מסוג תאי B וגורמים למותם. טיפול זה הביא לפריצת דרך בטיפול בגידולים סרטניים בכלל, וב-CLL בפרט. הטיפול ניתן לרוב בשילוב עם כימותרפיה כעירוי לווריד. חלק מהמטופלים בנוגדנים חד-שבטיים עלולים לסבול מחום גבוה, מרעידות ומלחץ דם נמוך בזמן קבלת התרופות, אך לרוב, תופעות הלוואי אינן נמשכות זמן ממושך. תופעות נוספות עלולות לכלול בחילה ועמידות נמוכה לזיהומים. רוב החולים חווים מעט מאוד תופעות לוואי במהלך קבלת טיפולים אלה. כיום נהוג לטפל ^CLL באמצעות כמה סוגים של נוגדנים חד-שבטיים:


ריטוקסימאב - Rituximab (מבטרה® - ®Mabthera)*

נוגדן שהורג את התא הסרטני בעת ההיקשרות לקולטן שלו על גבי שטח התא. התרופה ניתנת בשילוב עם כימותרפיה תוך-ורידית וכלולה בסל כקו טיפול ראשון לחולי CLL, שלרוב ספירת התאים הלבנים ההיקפיים (פריפריים) הייתה תקינה או נמוכה בתחילת המחלה או במהלכה. הטיפול בנוגדן בשילוב עם כימותרפיה משפר את התגובה לטיפול, ומעניק הפוגות ארוכות ללא מחלה וללא טיפול.


אופטומומאב - Ofatumumab (ארזרה® - ®Arzerra)*

נוגדן הפועל בצורה דומה לריטוקסימאב. התרופה נמצאת בסל התרופות כטיפול לקו ראשון בשילוב עם כלורמבוציל או בנדמוסטין.


אובינוטוזומאב - Obinutuzumab (גזיבה® - ®Gazyva)* - תרופה הנמצאת בסל התרופות כטיפול קו ראשון יחד עם כימותרפיה מסוג כלורמבוציל - Chlorambucil (לוקרן® - ®Leukeran)**.


טיפולים מכווננים נוספים כוללים:

איברוטיניב - Ibrutinib (אימברוביקה® - ®Imbruvica)*

תרופה ממשפחת מעכבי קינאז העוקפת את המנעולים על פני התא (הקולטנים) ופוגעת ישירות במנגנון המופעל על ידי הנוגדן. טיפול זה נחשב מבטיח, והוא מצוי בסל התרופות לחולים שאינם מגיבים לטיפול או שמחלתם נשנתה לאחר טיפול ראשוני במחלתם וכן כקו טיפול ראשון לחולים עם מוטציה מסוג del17p.


ונטוקלקס - Venetoclax (ונקלקסטה® - ®Venclexta)**

תרופה המעכבת את פעילותו של חלבון 2-BCL, המונע מותם של תאי סרטן המבוטאים בצורה מוגברת על ידי תאי CLL, ובכך התרופה הורסת את התאים האלה. התרופה נמצאת בסל התרופות לחולי CLL שמחלתם נשנתה או הפכה עמידה לאחר טיפול אחר, ויכולה להינתן לבדה או בשילוב עם ריטוקסימאב. במקרים בהם ונטוקלקס ניתנת בשילוב עם ריטוקסימאב, ניתן להפסיק את הטיפול לאחר זמן קצוב של 24 חודשים.


*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

**או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.

באתר האגודה למלחמה בסרטן ניתן למצוא דפי מידע מפורטים על כל התרופות





השתלת תאי גזע

תאי הגזע הם תאי דם ראשוניים שנמצאים במח העצם. הם מייצרים את כל תאי הדם האדומים, הלבנים וטסיות הדם. השתלת תאי גזע (מכונה גם השתלת מח עצם), היא טיפול אינטנסיבי מאוד המשמש לרוב רק במקרים בהם המחלה לא מגיבה לטיפולים סטנדרטיים אחרים או שטיפולים אחרים אינם מתאימים. השתלת תאי גזע יכולה להביא להפוגה ארוכה מאוד מהמחלה, אך טיפול זה מבוצע רק במספר מועט של חולי CLL, מאחר והוא עלול לגרום לתופעות לוואי קשות וקיימות אפשרויות טיפול אחרות יעילות מאוד וחריפות פחות.


רוב חולי CLL שעוברים השתלת תאי גזע, יקבלו השתלה אלוגנאית (מתורם). מערכת החיסון של התורם אמורה להרוג את תאי ה-CLL. לרוב משתמשים בתאי גזע מאח או אחות בעלי התאמה גנטית לחולה, אך במקרים בהם אין אח או אחות בנמצא ניתן להשתמש בתורם אחר התואם מבחינה גנטית.


במקרים מסוימים של השתלת תאי גזע אלוגנאית יהיה שימוש במינון מופחת של כימותרפיה. הליך כזה מכונה - השתלה בעצימות נמוכה. השתלת תאי גזע מבוצעת במרכזים מתמחים בלבד.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'לדעת יותר על השתלת תאי גזע/מח עצם' ובה מידע רב. לקבלתה ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל: 1-800-599-995, או לעיין בה באתר האינטרנט של האגודה. 





טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

בטיפול בקרינה נעשה שימוש בקרני רנטגן בעוצמה גבוהה להשמדת תאים סרטניים תוך גרימת נזק מועט ככל האפשר לתאים הבריאים. טיפול זה מוצע לעיתים נדירות לחולי CLL, מאחר והוא לרוב מתמקד באזור מסוים בגוף, אך הוא יכול להועיל במקרים בהם קשרי הלימפה או הטחול מוגדלים מאוד.


הטיפול בקרינה ניתן ביחידת הקרינה של בית החולים. תאי ה-CLL רגישים מאוד לטיפולי קרינה, ואם ניתן טיפול כזה לאזור ספציפי בגוף, הוא יינתן בעצימות נמוכה. לכן תופעות הלוואי של טיפולי קרינה אינן נפוצות בחולי CLL, והן משתנות בהתאם לאזור המטופל. טיפול בקרינה לטחול יכול לגרום לבחילה או שלשולים.

לאגודה למלחמה בסרטן יש חוברות לטיפול בקרינה באזורים שונים בגוף. לקבלת החוברת המתאימה, ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל: 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה באינטרנט. 





טיפול תומך

טיפולים תומכים הם טיפולים המסייעים בשליטה על תופעות לוואי הנגרמות מהמחלה או מהטיפול בה. מטופלים הסובלים מזיהומים עשויים להזדקק לאנטיביוטיקה, ומטופלים שרמת תאי הדם האדומים שלהם נמוכה מאוד (אנמיה) עשויים להזדקק לעירוי דם. לעיתים מטופלים עם רמות נמוכות מאוד של נוגדנים ונטייה לזיהום מטופלים בעירויי נוגדנים (חלבוני חיסון) אחת לחודש.





טיפול בסטרואידים

סטרואידים מיוצרים בגוף באופן טבעי ושולטים במגוון תפקודים, כמו פעולת מערכת החיסון והאופן בו הגוף משתמש במזון שאנו אוכלים. ניתן לייצר סטרואידים בתנאי מעבדה ולהשתמש בהם כחלק מהטיפול במחלת ה-CLL. סטרואידים כגון: דקסמטזון - Dexamethasone (דקסמטזון® - ®Dexamethasone)*, פרדניזון - prednisone (פרדניזון® - ®prednisone)*, ניתנים לעתים קרובות יחד עם כימותרפיה, כאשר במחלת ה-CLL, הפרדינזון משמש כטיפול כימי במחלה.


סטרואידים ניתנים גם במקרים בהם ספירת תאי הדם האדומים קטנה במהירות. הסיבה לכך היא הרס תאי הדם האדומים במחזור הדם ובטחול, תופעה הנקראת המוליזה. אם תתפתח אצלך המוליזה, ייתכן שתופיע זמן קצר לאחר מכן גם אנמיה. תסמיניה כוללים קוצר נשימה, עייפות, צבע צהבהב בלובן העיניים ושתן כהה.


אם אתה חש עייף במיוחד או חסר אוויר, עליך ליצור מיד קשר עם בית החולים, כיוון שאתה זקוק כנראה לבדיקת דם וטיפול.

תופעות לוואי אפשריות של הסטרואידים

תופעות הלוואי הנפוצות של סטרואידים הן תיאבון מוגבר, מרץ רב וקשיי שינה. כשהדבר אפשרי, מומלץ לקחת סטרואידים בשעה מוקדמת ביום, כדי למנוע הפרעות בשינה, אבל רק לאחר ארוחה. אם תקבל סטרואידים לתקופה ממושכת, ייתכן שתבחין בתופעות לוואי זמניות נוספות:

  • נפיחות בעפעפיים, בכפות הידיים, באצבעות ובכפות הרגליים (בצקות).
  • הסטרואידים גורמים לחומציות יתר בקיבה, ולכן יכולות להיות צרבות. בדרך כלל הרופא ימליץ לך על טיפול מפחית חומציות, שאותו יש ליטול בבוקר, בצום.
  • לחץ דם גבוה מהרגיל.
  • עלייה במשקל.
  • סיכון גבוה במעט להתפתחות זיהומים. החשש העיקרי הוא מסוג של דלקת ריאות הקרויה PCP. לחולי CLL שמקבלים סטרואידים לאורך זמן נותנים טיפול מונע לסוג זה של דלקת ריאות - Co-Trimoxazole (רספרים פורטה® - ®Resprim Forte)*.
  • עלייה בסוכר בדם עד כדי התפרצות של סוכרת סמויה.
  • סטרואידים בטיפול ממושך יכולים לגרום להידלדלות עצם, ומומלץ לקחת אותם עם סידן וויטמין D.


חולי CLL בדרך כלל אינם מקבלים סטרואידים לפרקי זמן ארוכים, ולכן אינם מפתחים את תופעות הלוואי האלה. אין להפסיק ליטול סטרואידים באופן פתאומי. הפסקה פתאומית עלולה לגרום להרגשה רעה ולעייפות, לכן חשוב להפחית את המינון בהדרגה לאורך תקופה מסוימת. אם עליך להפסיק את הטיפול, הרופא יסביר לך כיצד לעשות זאת.


חולים המטופלים בסטרואידים באופן קבוע יכולים להזדקק להעלאת מינון במצבי דחק. בכל מצב חירום רפואי יש לדווח לרופא המטפל על הטיפול בסטרואידים.

כל תופעות הלוואי המתוארות כאן הן זמניות ונעלמות בהדרגה עם הפסקת הטיפול בסטרואידים.

*או תרופות המכילות חומר פעיל זהה, בעלות שמות מסחריים אחרים.





השפעת הטיפולים על הפוריות

חלק מהתרופות המשמשות לטיפול ב-CLL עלולות לגרום לפגיעה זמנית או קבועה בפוריות. במקרה של טיפול אינטנסיבי בכימותרפיה או טיפול בקרינה לפני השתלת מח עצם או תאי גזע, סביר להניח שתהיה פגיעה קבועה בפוריות. גברים יכולים להקפיא זרע לפני תחילת הטיפול, ונשים יכולות לשמר פוריות על ידי הקפאת ביציות, רקמת שחלות ועוברים. מומלץ לשוחח בנושא זה עם הרופא המטפל לפני תחילת הטיפול. אם אתה בזוגיות, ״תכן שתרצו לדון יחד עם הרופא בשאלות ובחששות שלכם.


לא כל התרופות הכימיות פוגעות בפוריות, אך מאחר וכימותרפיה עלולה לפגוע בעובר יש להשתמש באמצעי מניעה במהלך הטיפול ולמשך שישה חודשים לאחריו, כדי למנוע התפתחות של היריון.


הרופא מכיר את הטיפול הספציפי בך, ולכן הוא האדם המוסמך ביותר לענות על שאלותיך. תוכל להכין רשימה של שאלות, כדי שתהיה בטוח שאתה מבין את כל ההשלכות של הטיפול והשפעותיו השונות.

לקבלת חוברות 'מיניות ופוריות האישה', 'חיי אישות וזוגיות' ו'מיניות ופוריות הגבר', ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. כמו כן, ניתן להתייעץ בפורום 'ייעוץ מיני למתמודדים עם סרטן' ו'פורום פוריות' באתר האגודה למלחמה בסרטן.





רפואה משלימה

המונח 'רפואה משלימה' (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מצביעים על כך שגישת הטיפול האינטגרטיבית יכולה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים. אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם האונקולוג המטפל ועם רופא מומחה ברפואה משלימה, במטרה לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, והאם שיטות רפואה משלימה יכולות לסייע בהשגת יעדי הטיפול. יש לזכור שבעיקר עם הטיפולים המכווננים החדשים, תכשירים של הרפואה המשלימה יכולים לפגוע ביעילות הטיפול ולהחמיר תופעות לוואי.

לאגודה למלחמה בסרטן מידע נוסף על יחידות לאונקולוגיה אינטגרטיבית ברחבי הארץ, וכן חוברת 'רפואה משלימה וסרטן' - מדריך לצרכן הנבון של רפואה משלימה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל׳טלמידע׳® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה באינטרנט.

באתר האגודה ניתן להיכנס ל'פורום רפואה משלימה ומשולבת' ולהתייעץ עם מומחה בתחום.





מעקב

CLL היא מחלה כרונית. הטיפולים כיום יעילים ויכולים לשלוט במחלה למשך שנים רבות. לצורך מעקב, תתבקש להגיע לביקורים תקופתיים במחלקה ולבצע בדיקות דם שגרתיות. אם אתה מבחין בתסמינים חדשים או סובל מבעיה כלשהי בין מועדי בדיקות, עליך ליידע את הרופא שלך בהקדם האפשרי.

באתר האגודה למלחמה בסרטן באינטרנט יש פורום העוסק בממאירויות המטולוגיות בו ניתן להפנות שאלות ולקבל ייעוץ, ופורום תמיכה לחולי סרטן ובני משפחה ומידע על זכויות ושירותים.





מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול ב-CLL נערכים כל העת, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא לכל המטופלים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסויים קליניים נערכים גם כדי לבדוק תרופות או אמצעים להקלה בסימפטומים (תסמינים), או למניעה וטיפול בתופעות לוואי.


ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה כמה בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.


ניסויים קליניים חשובים לשיפור הטיפול לטובת כלל המטופלים בעתיד ומהווים סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף בניסוי. הם תורמים לידע ולקידום המאבק במחלת הסרטן.

אם שיטת הטיפול הנבדקת בניסוי תוכח כיעילה, היא עשויה להפוך לשיטת הטיפול המקובלת, שתוכל לעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.


חולים המשתתפים בניסוי קליני בד"כ מחולקים לשתי קבוצות:

  1. קבוצה שתקבל את הטיפול החדש הנבדק בניסוי (בדרך כלל כתוספת לטיפול הסטנדרטי המקובל בעולם לאותה מחלה).
  2. קבוצה שתקבל את הטיפול הסטנדרטי, הנחשב כטוב ביותר לטיפול במחלה ממנה סובל החולה.


כמובן שאין מידע האם הטיפול החדש הנבדק בניסוי יביא לתוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק כאשר יש סיכוי סביר שתוצאותיו תהיינה טובות יותר מהטיפול המקובל.


על מנת להבטיח את בטיחות החולים וזכויותיהם, כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, ועדת הלסינקי, של המוסד הרפואי בו ייערך הניסוי. כל משתתף מקבל לקריאה העתק של הפרוטוקול והמסמכים הנלווים אליו, ונדרש לחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת הניסוי. הסכמה מדעת פירושה שהחולה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמן להשתתף בו ויודע בדיוק באיזה אופן יהיה מעורב בו.


גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, יינתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.


חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. השתתפותך בניסוי תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכוייהם להחלמה של חולים אחרים בעתיד.

חוברת 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995.

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.





התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ״חודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.

יש לזכור כי גם בני המשפחה עוברים תהליך רגשי דומה, ורבים מהם זקוקים, בדומה לחולה, להדרכה ולתמיכה.

להמשך





מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן


סרטן תרומה
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
בניית אתרים
|
|
|
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן בישראל