סרטן גרורתי ממקור לא ידוע

הדפס
מרכז תמיכה "חזקים ביחד"
באגודה למלחמה בסרטן
קרא עוד
תודתנו נתונה ל:
פרופ' רפאל קטן, אונקולוג בכיר, המרכז הרפואי שיבא, תל השומר; חבר המועצה המייעצת של האגודה למלחמה בסרטן, על הערותיו והארותיו.
דצמבר 2018
מידע מפורט על התרופות המוזכרות בחוברת זו ניתן למצוא בעלונים המופיעים באתר משרד הבריאות.
התכנים המופיעים בחוברת זו נועדו לספק מידע ובלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. במקרה של בעיה רפואית כלשהי יש לפנות לרופא/ה.
* הכתוב מנוסח בלשון זכר, אך מתייחס לנשים ולגברים כאחד.

   

מבוא

תסמינים

סוגים של סרטן גרורתי ממקור לא ידוע

אבחון סרטן גרורתי ממקור לא ידוע

הטיפול במחלה

טיפול כימי (כימותרפיה)

טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

טיפול הורמונלי

טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)

אימונותרפיה

ניתוח

שליטה בתסמינים של המחלה

רפואה משלימה

מעקב

מחקרים וניסויים קליניים

התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם





מבוא

חוברת זו נכתבה כדי לסייע לך ולבני משפחתך לדעת יותר על סרטן גרורתי שמקורו אינו ידוע. אנו מקווים שהחוברת תענה על חלק משאלותיך בנוגע לאבחנה ולטיפול. איננו יכולים לייעץ לך מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך, כיוון שסוג כזה של הכוונה יכול לתת לך רק הרופא המטפל בך, המכיר היטב את הרקע הרפואי שלך ואת נתוני מחלתך בהווה.


מהו סרטן

איברי הגוף ורקמותיו מורכבים מאבני בניין קטנות הקרויות תאים. סרטן הוא מחלה של תאים אלה. תאים בחלקים שונים של הגוף עשויים להיות שונים זה מזה בתפקוד ובמראה, אולם רובם מתחדשים באותה צורה, כלומר באמצעות חלוקה. בדרך כלל חלוקת תאים זו מתרחשת באופן מסודר ומבוקר. אם התהליך יוצא משליטה מסיבה כלשהי, ממשיכים התאים להתחלק ללא בקרה ונוצר גוש תאים הקרוי גידול. גידולים עשויים להיות שפירים או ממאירים.




בגידול שפיר התאים אינם מתפשטים לאיברים אחרים בגוף - אך אם הם ממשיכים לגדול באזור המקורי, הם עלולים לגרום ללחץ על האיברים הסמוכים.


גידול ממאיר מורכב מתאים בעלי יכולת התפשטות. ללא טיפול, הוא עלול לפלוש לרקמות סמוכות ולהרוס אותן. לעיתים תאים ניתקים מן הגידול המקורי (הראשוני) ומתפשטים לאיברים אחרים בגוף, דרך מחזור הדם או מערכת הלימפה. כשתאים אלה מגיעים לאזור חדש, הם עלולים להמשיך להתחלק וליצור גושים חדשים הקרויים גידול משני (שניוני) או גרורה. חשוב להבין שלמחלת הסרטן אין גורם או סוג אחד של טיפול. קיימים כ-100 סוגי סרטן שונים, לכל אחד מהם שם, התנהגות וטיפול הייחודיים לו.


מהם גידול ראשוני וגידול שניוני?

גידול ממאיר מורכב ממיליוני תאים סרטניים. תאים מהגידול הראשוני (המקורי) ניתקים ומתפשטים לחלקים אחרים בגוף, שם הם יוצרים גידולים חדשים, המכונים גרורות, או גידולים שניוניים.


הגרורה
מורכבת, בדרך כלל, מאותו סוג של תאים סרטניים כמו הסרטן הראשוני. לדוגמה, סרטן ריאות ראשוני, שהתפשט אל העצמות, מוגדר כגרורות בעצמות, המורכבות מתאי סרטן הריאות. תאי סרטן שניוני (גרורות) שונים מתאי סרטן ראשוני שהיה מתפתח באותו איבר, ומכאן שגם הטיפול הניתן להם שונה. כשמדובר בגרורה של סרטן ריאות לעצם, הטיפול יהיה מכוון לסרטן הריאות ולא לסרטן העצמות.


לרוב ישנו גידול ראשוני ברור, כמו סרטן בשד או בריאות, אך לעיתים הרופאים אינם מוצאים את הגידול הראשוני והמחלה מתבטאת רק בגרורות. במקרים כאלה מנסה הפתולוג להגדיר את מקור הסרטן מעיון בדגימה (ביופסיה) מתוך הגרורה. עם זאת, במקרים מעטים הוא אינו מצליח לזהות את המקור, כלומר את האיבר ממנו התפתחו תאי הגידול. במקרים כאלה מגדירים את המחלה כ"סרטן גרורתי ממקור לא ידוע".


מהו גידול ממקור לא ידוע?

לרוב ניתן לזהות בקלות את הסרטן הראשוני בגוף. זאת על ידי בדיקה גופנית והדמיה (כגון צילום רנטגן, בדיקת אולטרה-סאונד או בדיקת CT). אימות האבחנה נעשה בדרך כלל באמצעות ביופסיה (נטילת דוגמית מהגידול בעזרת מחט מיוחדת או במהלך ניתוח). כך למשל, אדם הסובל מתסמינים הקשורים לסרטן הריאה יאובחן לרוב על ידי צילום חזה, ביופסיה של הריאה (על מנת לאשר כי אכן גידול בריאות גורם לתסמינים) ובדיקות היסטולוגיות של התאים תחת מיקרוסקופ לאחר צביעות מיוחדות ובדיקת סמנים בדם.


במקרים שבהם מקור הסרטן הראשוני אינו ידוע, הבדיקות מצביעות על מיקומן של גרורות אך אינן מסייעות בזיהוי הסרטן הראשוני.


רק ב-9-2% ממקרי הסרטן לא ניתן לאתר את האיבר המקורי ממנו התפתחו הגרורות. אך ברור שמדובר בשלב מתקדם של סרטן, מכיוון שכבר הופיעו גרורות באיברים שונים. למרות זאת, גם בשלב זה ניתן להקל על התסמינים ולעיתים אף להשיג ריפוי. הרופא יוכל לומר לך איזה סוג טיפול מתאים לגרורות שהתגלו בגופך.


מדוע לא ניתן לאתר את הגידול הראשוני?

ישנן מספר סיבות אפשריות שיכולות להסביר את הכישלון בזיהוי הסרטן הראשוני:

  • הסרטן הראשוני לא נראה בצילום רנטגן או במיפוי משום שהוא קטן מדי או שהוא מוסתר על ידי מספר גידולים שניוניים גדולים יותר, שהתפתחו סמוך אליו.
  • המערכת החיסונית של הגוף השמידה את הסרטן הראשוני, אך לא את השניוני (זהו מצב נדיר ביותר).





תסמינים

התסמינים של סרטן ראשוני ממקור לא ידוע משתנים בהתאם למיקומן של הגרורות. עם זאת, קיימים תסמינים כלליים שהמטופל עשוי לחוש:

  • שיעול שאינו חולף או קוצר נשימה - ייתכן שיצטבר נוזל סביב הריאות, כתוצאה מסרטן שניוני בריאות.
  • כאב עמום ועיקש בעצם, למשל בעמוד השדרה, שלעיתים קרובות מחריף בלילה. לעיתים עצם שנחלשה עקב סרטן שניוני בעצמות עלולה להישבר.
  • חוסר נוחות בבטן - בחילה, חוסר תיאבון, הרגשת שובע לאחר אכילה של כמות קטנה בלבד. הופעת גוון צהבהב בעיניים ובעור. נפיחות בבטן עקב הצטברות נוזלים.
  • התנפחות או נוקשות של בלוטות הלימפה - ייתכן שהדבר נגרם עקב סרטן שניוני בבלוטות הלימפה.
  • תסמינים כלליים - איבוד משקל לא מוסבר, איבוד תיאבון, עייפות קיצונית, מראה חיוור וקוצר נשימה עקב אנמיה (מיעוט כדוריות דם אדומות).


כל התסמינים המוזכרים לעיל אינם אופייניים רק לסרטן, ויכולים להיגרם גם עקב מצבים רפואיים אחרים. יש להיוועץ עם הרופא אם אתה חש באחד מהם.



סוגים של סרטן גרורתי ממקור לא ידוע

ייתכן שהרופא שלך ירצה לקחת דגימות רקמה (ביופסיה) מגידולי הסרטן השניוני (הגרורות). בדיקה היסטו-פתולוגית של הגרורות תוכל לסייע לרופא לאתר את האיבר בגוף שממנו החל הסרטן להתפשט. למשל, תאים מסרטן ראשוני בשד שהתפשטו אל הכבד, ״ראו בדרך כלל כמו תאים של סרטן שד.


בסרטן ראשוני ממקור לא ידוע הרופא לא יוכל לקבוע מהו האיבר בגוף שממנו החל הסרטן להתפשט, אבל ייתכן שהוא יוכל לאתר את סוג התא. כך הרופא יוכל לדעת יותר על ההתנהגות האפשרית של הגידול, ולהתאים לך תוכנית טיפולית.

קיימים סוגים שונים של סרטן ממקור ראשוני שאינו ידוע:

  • אדנוקרצינומות - גידולים המתפתחים בתאי בלוטות שמצויים בחלק מהאיברים בגוף, כגון ריאות, מעי, כליה, כבד, לבלב, בטן, שחלות, רחם ושד. זהו הסוג הנפוץ ביותר של סרטן ראשוני ממקור לא ידוע.
  • תאים סרטניים שצורתם השתנתה ללא הכר (poorly differentiated) - מצויים בכ-30% מהחולים בסרטן ראשוני ממקור לא ידוע. תאים אלה נראים שונים מאוד מתאים נורמליים, ולכן קשה לומר מה היה סוג הסרטן הראשוני.
  • SCC - קרצינומה של תאי הקשקש - מתפתחים מתאים שטוחים המצויים בדרך כלל על פני העור או בדרכי הנשימה. מצויים בכ-5% מהחולים בסרטן ראשוני ממקור לא ידוע, והגידול הראשוני נמצא בריאות, בעור, באזור הראש והצוואר, בוושט ובצוואר הרחם.
  • תאים סרטניים נוירואנדוקריניים - מצויים בכ-3% מהחולים בסרטן ראשוני ממקור לא ידוע. סוג זה מורכב מתאי עצב ייחודיים המייצרים הורמונים.

זיהוי המקור הסרטני

לזיהוי המקור הראשוני של הגידול הסרטני יש חשיבות רבה, משום שכך ניתן להעריך טוב יותר את הפרוגנוזה ולהמליץ על הטיפול המיטבי. חשוב לזכור כי גידולים ראשוניים מסוימים קלים יותר לטיפול מאחרים (למשל סרטן השד, הערמונית, בלוטת התריס והשחלה, לימפומות ועוד). 


ישנם רמזים חשובים שעוזרים לרופא לזהות את מקור הגידול הראשוני:

  • מיקום הגרורה - הגרורות הנפוצות ביותר של סרטן ממקור לא ידוע נצפות בריאה, בבלוטות הלימפה, בעצמות ובכבד. כאשר הסרטן הגרורתי נצפה בפלג הגוף העליון (מעל הסרעפת), המקור השכיח ביותר הוא הריאה, או בנשים - השד. כאשר הגרורה מופיעה בכבד, המקור הראשוני הוא בדרך כלל במערכת העיכול (כולל הלבלב).

  • מראה היסטו-פתולוגי של המחלה (בתחום מומחיותו של הפתולוג).


מקורות ראשוניים אפשריים לסרטן המאובחן לראשונה כגרורה:

שד, ריאה, לבלב, מעי גס, מלנומה, ערמונית, אשך, רחם, שחלה ועוד.





אבחון סרטן גרורתי ממקור לא ידוע

חולים בסרטן ממקור לא ידוע עוברים סדרת בדיקות כדי לנסות לזהות את מקור הסרטן ולעקוב אחר איברים נוספים שאליהם עלול הגידול להתפשט. הרופא יבקש לבצע מספר בדיקות, על מנת לנסות ולאבחן את הסרטן הראשוני. סוג הבדיקות שתתבצענה תלוי במידע המצוי בידי הרופא והתסמינים שבהם אתה חש, ההיסטוריה הרפואית שלך ומיקומן של הגרורות בגופך.


בדיקה גופנית

  • כאשר הסרטן נמצא בבלוטות הלימפה בחלק העליון של הצוואר, יש לבצע בדיקה מקיפה של החלל האפי-לועי, הגרון ודרכי הנשימה העליונות, בדרך כלל על ידי רופא אף-אוזן-גרון.
  • לכל אישה עם סרטן ממקור לא ידוע יש לבצע בדיקה גינקולוגית, לרבות בדיקת פי הטבעת, משטח צוואר הרחם ואולטרה-סאונד או CT של האגן, במיוחד אם בלוטות הלימפה במפשעה מוגדלות או אם קיים נוזל בחלל הבטן (מיימת).


בדיקות דם, שתן וצואה

בדיקות דם

יבוצעו בדיקות לתפקודי הכבד והכליות וספירת דם. מספר נמוך של כדוריות דם אדומות (אנמיה) עלול להעיד על דימום פנימי שיכול לנבוע מסרטן הקיבה או המעי. שינויים רבים בתאי הדם יכולים לנבוע מהשפעת הסרטן על מח העצם, שם נוצרים תאי הדם.


סמנים של גידולים (מרקרים)

חומרים המיוצרים בחלק מתאי הסרטן, והם ניתנים למדידה בדם. רמות גבוהות של סמן יכולות להעיד על סוג מסוים של סרטן. עם זאת, הסמנים הללו עשויים להימצא בדם גם ללא נוכחות של מחלת סרטן ולכן הם משמשים כבדיקות עזר בלבד. לא ניתן להסתמך עליהם בלבד לקביעת מקור תאי הסרטן.

הסמנים המוכרים כיום הם:

PSA - לסרטן הערמונית.

HCG - לסרטן נדיר שיכול להתחיל בשחלות או באשכים.

AFP - לגידול של תאי רבייה או לסרטן ראשוני בכבד.

CA125 - לסרטן השחלות.

CA15-3 - לסרטן השד.

CA19-9 - לסרטן הלבלב או דרכי המרה.

CEA - לסרטן המעי.

CgA - לגידול נוירואנדוקריני.

תירוגלובולין - לסרטן בלוטת התריס.

פראפרוטאין -למיאלומה נפוצה.


בדיקת שתן

בבדיקה זו רואים מדדים של תפקודי הכליות ושלפוחית השתן. חלק מהסמנים שהוזכרו לעיל מופיעים גם בשתן.


בדיקת דם סמוי בצואה

למציאת כמות זעירה של דם, שאינו נראה לעין, ושעשוי לרמוז על גידול ראשוני במערכת העיכול.


הדמיה

  • באמצעות צילום חזה ניתן לזהות את מקור הגידול הנפוץ ביותר - קרצינומה של הריאה. עם זאת, לעיתים קרובות לא ניתן להבדיל בין סרטן ריאה ראשוני לנגע גרורתי בחזה. לעיתים ניתן להיעזר ה-CT של החזה למטרה זו.
  • נשים שחלו בסרטן ממקור ראשוני לא ידוע נדרשות לבצע ממוגרפיה (בדיקת רנטגן) של השדיים. סרטן שד ראשוני מתגלה בכ-50% מהנשים עם גרורות מבודדות בבלוטות הלימפה בבית השחי. לא תמיד מתגלות גרורות בממוגרפיה, ולכן יש לשקול ביצוע MRI של השד.
  • לעיתים קרובות מבוצעת סריקת CT של הבטן, בייחוד אם קיימות גרורות בכבד. הסריקות עשויות לגלות שהמקור הראשוני הוא סרטן הלבלב.
  • CT, MRI ובדיקות אולטרה-סאונד של אזור הגידול הידוע ואזורים בעלי סבירות להימצאות המקור (הגידול הראשוני).
  • סריקות גרעיניות (מיפוי) של העצמות ובלוטת התריס.
  • PET או PET/CT בהן נעשה שימוש בחומרים רדיואקטיביים העשויים להיקלט במיוחד בגידול, לרוב משתמשים בסוכר רדיואקטיבי אך יש חומרים נוספים כמו גליום DOTATATE, היעיל במיוחד כאשר לגידול יש תכונות נוירו-אנדוקריניות.


ביופסיה

ביופסיה היא אחת הבדיקות החשובות ביותר, באמצעותה הרופא יכול לאבחן מאיזה סוג תא התפתח הסרטן. לא תמיד ניתן לעשות ביופסיה. לעיתים הגידול אינו נגיש או שביצוע הביופסיה מסכן את החולה. במהלך הביופסיה נלקחת דגימה קטנה של הגידול ותאי הגידול נבחנים תחת מיקרוסקופ. לעיתים נעזרים בהדמיה על מנת לאתר את המקום המדויק ממנו תילקח הביופסיה. קיימים סוגים שונים של ביופסיה. הרופא המומחה יסביר לך מהי הביופסיה המומלצת לך:


ביופסיית שאיבה במחט עדינה (FNA)

הליך מהיר ופשוט יחסית, שמתבצע לעיתים בהרדמה מקומית. הרופא מחדיר מחט עדינה לגוש הסרטני ונוטל כמה טיפות נוזל המכיל דגימת תאים.


ביופסיית ליבה

בדיקה דומה לביופסיית שאיבה במחט עדינה, אך היא נעשית במחט גדולה מעט יותר. הרופא ירדים מקומית את אזור הבדיקה, ובמהלך הביופסיה יסיר כמות גדולה יותר של רקמה מאשר בביופסיית שאיבה במחט עדינה. רקמה רבה יותר יכולה לסייע בקבלת אבחנה.


ביופסיית כריתה

יש מקרים בהם הגוש או האזור הנגוע קטן מספיק וניתן לכריתה מלאה. בעקבות הכריתה תהיה לרופא רקמה רבה, המסייעת לקבלת אבחנה. אם הגוש קרוב לפני העור, מדובר בהליך פשוט ובהרדמה מקומית. במקרים בהם הגוש נמצא עמוק יותר בגוף, ההליך יתבצע בהרדמה כללית ויכלול השגחה בבית החולים למשך לילה אחד. אם הגוש נמצא עמוק מאוד בגוף ומצריך ניתוח להסרתו, המנתח יעדיף לעשות ביופסיית שאיבה במחט עדינה או ביופסיית ליבה לפני הכריתה. במקרים מסוימים ניתן להסיר את הגוש באמצעות אנדוסקופ (הסבר מפורט בהמשך).


ביופסיית חתך

הליך דומה לביופסיית כריתה, אך רק חלק מהגוש או מהבלוטה הנגועה יוסר. הליך זה יבוצע כשהגוש גדול וכריתה מלאה שלו היא מורכבת מדי.


נטילת נוזל לבדיקה

אם יש מיימת (נוזל בטני), ניתן לקחת דגימה מנוזל זה, בהליך הנקרא פרצנטזיס (Paracentesis), כדי לבדוק נוכחות של תאים סרטניים. אם הנוזל נמצא בסמוך לריאה (תפליט פלאורלי), ניתן לבצע דיקור של התפליט הריאתי לצורך דגימה (Thoracentesis).


דגימת מח עצם

מח העצם הוא חומר ספוגי המצוי בעצמות ומייצר כדוריות דם. במידת הצורך, ייטול הרופא בהרדמה מקומית דגימה של מח עצם מאגן הירכיים או מעצם החזה.


בדיקות אימונו-היסטוכימיות

צביעת רקמת הביופסיה באמצעות נוגדנים המזהים אנטיגנים האופייניים לסוגי סרטן מסוימים.


בדיקות ציטוגנטיות

בדיקה זו בוחנת את השינויים הכרומוזומליים בתא ויכולה לסייע בחלק מסוגי הסרטן, בהם קיימים שינויים כרומוזומליים.


בדיקות לאיתור פרופיל גנטי (בדיקות גנומיות)

לכל תא בגוף יש תבנית גנטית ייחודית, וסריקה של שינויים בגנום יכולה לעזור באיתור המקור הראשוני של הגרורות. אלה הן בדיקות ניסיוניות ויקרות, שנכנסות בהדרגה למאגר הבדיקות.


אנדוסקופיה - בדיקות ממוקדות לאזור מסוים בגוף

בדיקה הבודקת את פנים הגוף. אנדוסקופ הוא צינור דק וגמיש אשר בקצהו מצלמה ואביזר חיתוך קטן על מנת לקחת דגימת רקמה לביופסיה במידת הצורך. לעיתים ניתן חומר מטשטש לפני הבדיקה.


הסוגים הנפוצים של בדיקות אנדוסקופיות:

נאזואנדוסקופיה/לרינגוסקופיה:

האנדוסקופ מוחדר מהאף אל אחורי הגרון (נאזואנדוסקופיה) או מהפה אל הגרון (לרינגוסקופיה). הרופא יבדוק מקרוב את הפה ואת תיבת הקול.


ברונכוסקופיה:

אנדוסקופ מסוג זה משמש לבדיקת דרכי האוויר בריאה. הרופא או האחות ירססו חומר מאלחש מקומי לגרונך ויחדירו ברונכוסקופ בעדינות דרך האף או הפה אל הריאה. הבדיקה אורכת מספר דקות ועלולה לגרום לאי-נוחות קלה.


אנדוסקופיה של המעי העליון:

תתבקש לשכב על הצד ותקבל טשטוש מקומי. הרופא יבקש ממך לבלוע את החלק הראשון של האנדוסקופ ואז יחדיר אותו בעדינות פנימה דרך הוושט, אל הקיבה ואל המעי הדק.

ציסטוסקופיה:

בדיקה אנדוסקופית לבחינת פנים שלפוחית השתן.


לפרוסקופיה:

בדיקה אנדוסקופית לבחינת חלל הבטן והאגן. הבדיקה מתבצעת בהרדמה כללית וייתכן שתישאר לאשפוז קצר בבית החולים.


אולטרה-סאונד אנדוסקופי:

זו בדיקה הזהה לאנדוסקופיה, אך בקצה הצינורית יש רכיב אולטרה-סאונד שעושה שימוש בגלי קול לקבלת תמונה של האזור הנבדק. 


קולונוסקופיה:

תתבקש לשכב מכורבל על צדך השמאלי, בזמן שצינורית תוחדר בעדינות לגופך דרך פי הטבעת. הבדיקה מאפשרת לרופא לבחון את כל המעי הגס. הבדיקה דורשת ניקוי מקדים של המעי על ידי חומרים משלשלים. הבדיקה עצמה נעשית בטשטוש ורק לעיתים רחוקות גורמת לכאבים או לנזק למעי.




ניתוח תורקוסקופיה בעזרת וידאו (VATS):

ניתוח קטן שנעשה לפעמים כשלא ניתן לבצע ביופסיה. המנתח מבצע חתך קטן בין הצלעות, ומכניס דרכו אנדוסקופ על מנת לבדוק את הריאות ולקחת מהן ביופסיות. הבדיקה מתבצעת בהרדמה כללית.


המתנה לתוצאות הבדיקות

ייתכן שיחלפו מספר ימים או שבועות עד שתתקבלנה כל תוצאות הבדיקות ועד שתגיע לפגישת מעקב שתיקבע לך בטרם תשוחרר לביתך. תקופת ההמתנה הזו עלולה להיות מלווה בחששות ומתח. מומלץ להיעזר בבני המשפחה או בחברים קרובים שיכולים להעניק לך תמיכה וסיוע.

האגודה למלחמה בסרטן מפעילה את מוקד התמיכה הטלפוני בשפות עברית ורוסית, המעניק סיוע ראשוני מידי לחולי סרטן והקרובים אליהם, הנמצאים במצוקה נפשית וזקוקים לתמיכה ולאוזן קשבת. בהתאם לצורך, הפונים מנותבים להמשך טיפול בבית החולים או במסגרת הקהילה. למוקד 'טלתמיכה׳® ניתן לפנות בטל. 1-800-200-444





הטיפול במחלה

אם הבדיקות מרמזות על מקורה של מחלת הסרטן, ״תכן שיוצע לך טיפול כימי, הורמונלי או קרינתי, ולעיתים ניתוח, בהתאם למקור המשוער.


אם אתה מרגיש טוב בעת האבחנה ואינך סובל מתסמינים כלשהם, ייתכן שהרופא יציע לך לא לבצע אף טיפול, אלא לעקוב ולטפל רק אם יופיעו תסמינים. יש לזכור כי הסיכונים ותופעות הלוואי של טיפול עלולים לעלות על היתרונות. הרופא המטפל יוכל לדון איתך בהרחבה בנושא. לעיתים קרובות נעשה שימוש בתרופות רבות ובטיפולים נוספים כדי לשלוט בתסמיני המחלה ולשפר את איכות החיים. אלו נקראים 'טיפולים פליאטיביים', או 'טיפול תומך'. אם אתה סובל מכאבים, בחילות או כל תופעת לוואי מטרידה אחרת, דווח על כך לרופא המטפל או לאחות, והם יוכלו להציע לך תמיכה וסיוע.


ייתכן שתרצה להיעזר ברפואה משלימה, המציעה שיטות הרגעה כמו דמיון מודרך או ארומתרפיה. שיטות אלה עשויות להקל עליך, להפחית את המתח ולהחזיר לך את תחושת השליטה.

מילון מונחים באונקולוגיה וכן מידע על הטיפולים השונים תוכל למצוא בחוברות של האגודה למלחמה בסרטן, המוקדשות לנושאים אלו. לקבלת החוברות ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל׳טלמידע׳® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995


טיפולים למצבים ספציפיים

לעיתים יוצע לך טיפול המותאם לסרטן מסוג מסוים גם אם האבחנה המדויקת אינה ידועה, בהתבסס על מיקום הסרטן השניוני, התסמינים שאתה חש, סוג התאים וממצאי הבדיקות. למשל, ייתכן כי נשים עם אדנוקרצינומה בצפק, ועם רמות גבוהות של CA125 - יקבלו טיפול כימי לסרטן השחלות. גברים עם רמות PSA גבוהות - יקבלו טיפול לסרטן הערמונית.

אזורים קטנים של סרטן שניוני שמקורו אינו ידוע

בחלק מהחולים בסרטן שניוני ממקור שאינו ידוע יש שיפור משמעותי עם הטיפול, למרות שלא נמצא המקור לגידול.

תאים קשקשיים בבלוטות הלימפה בצוואר

עשויים להעיד כי מקור הסרטן הראשוני באזור הראש או הצוואר. הטיפול יכול לכלול ניתוח להסרת בלוטות הלימפה או טיפולי קרינה, או שילוב של השניים. ייתכן גם שימליצו לך על טיפולים כימיים.


אדנוקרצינומה בבלוטות הלימפה באחד מבתי השחי

מצב העשוי להעיד כי הסרטן הראשוני ממוקם בשד. הטיפול יכול לכלול ניתוח וטיפולי קרינה לבלוטות הלימפה ולאחר מכן טיפול כימי והורמונלי.


תאים קשקשיים בבלוטות הלימפה במפשעה

עשויים להעיד כי הסרטן החל באזור המפשעה או בגב. תופנה לכירורג מומחה על מנת להסיר את בלוטות הלימפה, וייתכן כי לאחר מכן תעבור טיפולי קרינה.


תכנון הטיפול

תכנון הטיפול המיטבי עבורך ייעשה בדרך כלל על ידי צוות רב-תחומי, שכולל מנתחים, רדיולוגים, פתולוגים ואונקולוגים. בבית החולים ישנם אנשי צוות נוספים שיכולים לעזור לך לפי הצורך, כגון תזונאים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים. כדי לתכנן את הטיפול הטוב ביותר עבורך, יתחשבו הרופאים בגילך ובמצב בריאותך הכללי, וכן בסוג, בשלב ובדרגה של מחלתך. הרופא המטפל ידון איתך על דרך הטיפול המתאימה ביותר עבורך, או שיציע לך לבחור בטיפול אחד מבין כמה אפשרויות. אם אתה צריך לבחור טיפול, ודא שיש בידך מספיק מידע על כל אפשרויות הטיפול והשלכותיהן, כדי שתוכל להחליט איזו מהם מתאימה לך. אל תחשוש לשאול את הצוות הרפואי כל שאלה שברצונך לברר בנוגע לטיפול ולתופעות הלוואי. לעיתים קרובות הכנת שאלות מראש וליווי של חבר קרוב או בן משפחה לפגישה עם הרופא יעזרו לך לברר את כל הפרטים ולזכור את תוכן הפגישה.

יתרונות וחסרונות הטיפול

אנשים רבים חוששים מהטיפולים נגד מחלת הסרטן בשל תופעות הלוואי האפשריות. לרוב, ניתן לשלוט בתופעות הלוואי באמצעות תרופות. חשוב לזכור שהטיפולים ניתנים מסיבות שונות, והיתרונות משתנים מחולה לחולה בהתאם למצבו.


אם הציעו לך טיפול שמטרתו לרפא את המחלה או לשלוט בגידול לאורך זמן, ההחלטה אם לקבל אותו תהיה קלה יחסית. אבל גם במצב זה תצטרך לשקול את יתרונות הטיפול מול חסרונותיו. אם אין אפשרות לריפוי, והטיפול ניתן כדי להאט או לעצור את התקדמות המחלה לתקופת זמן מסוימת, יהיה קשה יותר להחליט אם להסכים לקבל אותו או לא. קבלת החלטות הנוגעות לטיפול בנסיבות כאלו היא תמיד קשה, וכדאי לדון על כך בפירוט עם הרופא המטפל. אם אתה בוחר שלא לקבל טיפול למחלתך, תוכל לקבל טיפול לשליטה בתסמינים. טיפול זה נקרא 'טיפול תומך' או 'פליאטיבי'.


חוות דעת רפואית נוספת

למרות שצוות רב-תחומי מומחה יקבע מהו הטיפול המתאים ביותר עבורך, ייתכן שתרצה לקבל חוות דעת רפואית נוספת, וזו זכותך המלאה. על פי סעיף 3 לחוק זכויות החולה, תשנ״ו, 1996: "מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לעניין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו". אם תבחר לקבל חוות דעת נוספת, כדאי שתכין מראש רשימת שאלות ותגיע בלוויית חבר קרוב או בן משפחה, כדי להבטיח שבפגישה תדונו בכל הנושאים המדאיגים אותך.


מתן הסכמה מדעת

לפני שתקבל טיפול כלשהו, הרופא יסביר לך על מטרותיו, ויבקש ממך לחתום על טופס שמצהיר כי אתה מסכים לקבל את הטיפול מהצוות הרפואי. לא ״נתן לך טיפול רפואי ללא הסכמתך. לפני חתימתך על הטופס אתה אמור לקבל את מלוא המידע על אודות סוג הטיפול המומלץ לך והיקפו, יתרונותיו וחסרונותיו, טיפולים אפשריים אחרים, סיכונים ותופעות לוואי. אם אינך מבין את כל הפרטים שהוסברו לך, ספר זאת מיד לצוות הרפואי כדי שתוכל לקבל הסבר נוסף. מומלץ שקרוב משפחה או חבר יתלוו אליך לפגישה, כדי שיוכלו לסייע לך לזכור את כל הנאמר. רצוי גם להכין מראש רשימת שאלות, ולבקש זמן נוסף כדי להחליט. לאחר הסבריו של הרופא תוכל להחליט מהי האפשרות הטובה ביותר עבורך. חשוב לספר לרופא או לאחות האחראית על החלטתך, גם אם תבחר שלא לקבל את הטיפול כדי שהם יוכלו לתעד זאת בתיק הרפואי.



טיפול כימי (כימותרפיה) 

כימותרפיה היא טיפול בתרופות כימיות (ציטוטוקסיות) שתפקידן להרוס את התאים הסרטניים. כימותרפיה הוא הטיפול הנפוץ ביותר בסרטן גרורתי ממקור שאינו ידוע. אם קיימים סימנים למיקום ממנו התפרץ הסרטן, ניתנות בדרך כלל תרופות כימיות ״עודיות לאזור זה.


התרופות הכימיות ניתנות בדרך כלל בזריקה לווריד ולעיתים בטבליות לבליעה. הכימותרפיה ניתנת על פי רוב כסדרת טיפולים. מספר מחזורי הטיפול תלוי בסוג המחלה ובתגובתה לתרופות.


כימותרפיה עלולה לגרום לעתים לתופעות לוואי לא נעימות, אולם עשויה להקל את תסמיני המחלה. כל תופעת לוואי שמופיעה היא לרוב זמנית וניתנת לטיפול באמצעות תרופות. התופעות השכיחות הן ירידה בעמידות הגוף לזיהומים, חבורות ופציעות עקב ירידה בכדוריות הדם האדומות ופגיעה ביכולת קרישת הדם, תחושת עייפות, בחילה, שלשולים, רגישות ופצעים בפה, נשירת שיער, תחושת עקצוץ באצבעות הידיים והרגליים ותסמינים מוקדמים של גיל המעבר בנשים.

החוברת 'הטיפול הכימי - כימותרפיה' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בטיפולים ובתופעות הלוואי שלהם. בנוסף, באגודה דפי מידע מפורטים על כל אחת מהתרופות ותופעות הלוואי שלהן. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. מאגר מידע בנושא תרופות נמצא באתר האגודה באינטרנט.





טיפול בקרינה (רדיותרפיה)

בטיפול זה נעשה שימוש בקרני אנרגיה בעוצמה גבוהה המשמידות את התאים הסרטניים תוך גרימת נזק מועט ככל הניתן לתאים בריאים. הקרינה מכוונת לאזורים מסוימים בגוף, והיא לרוב חיצונית ולעיתים נדירות יותר - פנימית (ברכיתרפיה). ייתכן שתעבור קרינה חיצונית וגם פנימית.


קרינה חיצונית: דרך הטיפול הנפוצה יותר. מתבצעת כסדרת טיפולים יומיים ביחידת הקרינה. לעיתים ניתן להסתפק בסדרת טיפולים אחת ולעיתים אף בטיפול בודד אחד. כל טיפול נמשך כ-15-10 דקות.


קרינה פנימית (ברכיתרפיה): בטיפול זה מחדירים חומר רדיואקטיבי בסמיכות לגידול הסרטני או לתוכו. אתה תקבל מינון גבוה קרינה לגידול עצמו ומינון נמוך לסביבת הגידול. ייתכן שהרכיב הרדיואקטיבי ״שאר בגופך לזמן קצר או לצמיתות. בכל מקרה, הרדיואקטיביות תתפוגג לאחר זמן קצר.


טיפולי קרינה לשליטה על התפשטות הסרטן

אם הסרטן לא התפשט מאיבר המקור או נמצא באזור אחד של תאי לימפה, כמו בצוואר, בית השחי או המפשעה, יכול להיות שיוצע לך טיפול בקרינה לריפוי הסרטן, כטיפול עצמאי או בשילוב של טיפול נוסף כמו ניתוח.


טיפול קרינה תומך (פליאטיבי)

אם הסרטן התפשט יכול להיות שתקבל טיפולי קרינה להקלת הכאבים. טיפול זה ניתן בדרך כלל לתקופת זמן קצרה. טיפול קרינתי פליאטיבי יכול לסייע בהקלת כאב, קוצר נשימה עקב סרטן בריאות, קש״ בליעה עקב סרטן בוושט, דימומים עקב סרטן במעי, בצוואר הרחם או ברחם ולשליטה על נפיחות במוח עקב סרטן שניוני במוח.


תופעות לוואי של טיפולי קרינה

כאשר הקרינה ניתנת כטיפול תומך תופעות הלוואי הן לרוב קלות. אם אתה מקבל טיפולי קרינה על מנת לשלוט בהתפשטות הסרטן, תופעות הלוואי יהיו בהתאם לאזור המוקרן ולמנת הקרינה הניתנת.


תופעות לוואי כלליות

  • רגישות בעור

הקרינה עלולה לגרום לתגובה בעור באזור המוקרן, והוא ייראה כהה יותר. הימנע משימוש בתמרוקים מבושמים על פני העור במהלך הטיפול. הצוות הרפואי ידריך אותך כיצד יש לטפל באזור לאחר הקרינה.

  • עייפות ותשישות

אתה עלול להרגיש עייף מאוד במהלך הטיפול, והתשישות יכולה להימשך גם שבועות לאחר סיום הטיפול. נסה לנוח ולהתאים את רמת הפעילות ליכולותיך, אך מומלץ גם לשלב אימון גופני מתון, כמו הליכות קצרות, על מנת להעלות את רמת האנרגיה ולשמור על פעילות השרירים.

החוברת 'התמודדות עם תשישות ועייפות' של האגודה למלחמה בסרטן כוללת עצות מועילות להתמודדות עם תופעות אלה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® בטל': 1-800-599-995, או לעיין בה באתר האינטרנט. 


תופעות לוואי מקומיות באזור הטיפול

  • בטן ואגן (בטן תחתונה)

טיפולי קרינה לאזור זה עלולים לגרום לתחושת בחילה או לשלשולים, ולתחושת אי-נוחות או דחיפות במתן שתן. שתיית נוזלים מרובה ונטילת משככי כאבים קלים יכולות לסייע. בגברים יכולה להתעורר בעיה בזקפה, ובנשים עלולה להיווצר היצרות של הנרתיק, ובעקבות כך קושי בקיום יחסי מין.

  • חזה

קרינה לחזה עלולה לגרום לקושי בבליעה ולשיעול.

  • ראש וצוואר

תופעות הלוואי האפשריות הן יובש בפה, שינויים בחוש הטעם, כאבי גרון או קשיי בליעה. משככי כאבים ומזון רך או נוזלי יסייעו בהקלה. חוש הטעם לרוב חוזר לעצמו בהדרגה עם סיום הטיפול.

  • מוח

בתום הטיפול עלולה להתפתח סחרחורת. טיפולי קרינה למוח יכולים גם לגרום לנשירת שיער, אך לרוב הוא יצמח חזרה מספר חודשים לאחר סיום הטיפול.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברות שונות העוסקות בהרחבה בנושא הקרינה ותופעות הלוואי, בהתאם לאזור הגוף המטופל. לקבלת החוברות ללא תשלום, ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. ניתן לעיין בחוברות גם באתר האגודה באינטרנט.





טיפול הורמונלי

כאשר הגידול הוא בעל קולטנים להורמונים, ייתכן שהרופא יציע לך טיפול הורמונלי. טיפול הורמונלי מצמצם נוכחות הורמונים מסוימים ומעכב את התפתחות הגידול הסרטני. קיימים מספר טיפולים הורמונליים אפשריים, אם אחד מהם לא יעיל עבורך, יוכל הרופא להמליץ על טיפול הורמונלי אחר.

טיפולים הורמונליים ניתנים בטבלייה או בזריקה, ותופעות הלוואי משתנות בהתאם לטיפול. תופעות לוואי כלליות יכולות לכלול עייפות, כאבי ראש, תחושת בחילה וכאבי שרירים ושלד.



טיפול מכוונן (ממוקד מטרה)

המחקר הרפואי המתקדם הביא לאפיון מנגנונים מולקולריים רבים האחראיים להתפתחות הגידול הסרטני. למנגנונים אלה פותחו תרופות חדישות וממוקדות המנטרלות את פעילותם. קיימים סוגים שונים של טיפולים מכווני מטרה (המכונים לעיתים טיפולים ביולוגיים), וכל אחד מהם פועל באופן שונה. חלקם ניתנים כטבליות לבליעה ואחרים כזריקות לווריד. אפשר לתת טיפול מכוון מטרה בלבד או בשילוב עם טיפול כימי או טיפול בקרינה.



אימונותרפיה

תרופות אימונותרפיות מגבירות את יכולתה של מערכת החיסון להילחם נגד התאים הסרטניים. תרופות אלו מבטלות את השפעתם המשתקת של התאים הסרטניים על מערכת החיסון, ובכך משיבות לה את היכולת להילחם נגדם. תרופות אימונותרפיות ניתנות בזריקה לווריד או בעירוי תת-עורי.



ניתוח

לרוב לא מטפלים בסרטן ממקור לא ידוע על ידי ניתוח, מאחר והסרטן כבר התפשט לאיברים אחרים בגוף. אך אם הסרטן השניוני מרוכז באיבר אחד, ״תכן שהרופא יחליט כי ניתוח זו דרך הטיפול המתאימה. ניתוח עשוי להתבצע כאשר הסרטן מרוכז בקבוצה של בלוטות לימפה, למשל במפשעה, בצוואר או בבית השחי; להסרת גידול סרטני שניוני קטן מהמוח, הכבד או הריאה; להקלת תסמינים כמו חסימה שנגרמת עקב הגידול הסרטני.

ייתכן שלאחר הניתוח תקבל טיפול נוסף, כמו כימותרפיה או טיפול בקרינה, על מנת לטפל בתאים סרטניים שעלולים להישאר בגוף.



שליטה בתסמינים של המחלה

התסמינים של סרטן ממקור שאינו ידוע משתנים בהתאם למיקום של הגרורות בגוף. חלק מהתסמינים עשויים לכלול שיעול בלתי פוסק או קוצר נשימה במקרה של גרורות בריאה; כאב עמום ועיקש בעצמות שמחריף בלילה במקרה של גרורות בעצמות; נפיחות בבטן מופיעה בדרך כלל כשיש גרורות בכבד; ונפיחות וקשיות של בלוטות הלימפה במקרה של גרורות בבלוטות הלימפה, המפוזרות בגוף. כמו כן, עלולים להופיע תסמינים כלליים במקרה של סרטן ממקור לא ידוע:

עייפות ותשישות

אתה עלול לחוש עייפות רבה וחוסר אנרגיה, ותתקשה להמשיך בשגרת יומך בקצב הרגיל שלך. הדבר יכול לנבוע מהמחלה עצמה או כתופעת לוואי של הטיפול. ניתן לטפל בחלק מהגורמים לעייפות יתר, למשל אנמיה (מיעוט כדורי דם אדומות), בעזרת עירוי דם. ההתמודדות עם כאב היא מעייפת כשלעצמה ועשויה להשפיע על איכות חייך. עייפות היא גם תסמין נפוץ במצבי דיכאון. אם אתה חש עצבות רבה ודיכאון, שוחח על כך עם הרופא שלך.

איבוד תיאבון וירידה במשקל

חולי סרטן רבים אינם מסוגלים לאכול כפי שנהגו בעבר, ולעיתים קרובות הם מאבדים ממשקלם. נסה לשמור על המשקל על ידי הוספת קלוריות לתזונתך ככל הניתן. ניתן למשל להוסיף אבקות חלבון לתזונה או משקאות עשירים בקלוריות וברכיבים תזונתיים. נסה לאכול מספר ארוחות קטנות ביום במקום שלוש ארוחות עיקריות. כמו כן תוכל לבקש הפניה לתזונאית.


לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'הטיפול התזונתי התומך בחולה הסרטן' המכילה עצות שימושיות והצעות בנושא התזונה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה באינטרנט.


כאב

דווח לרופא אם אתה חש כאבים, וברוב המקרים יש אפשרויות שונות להתמודדות עם כאב. זכותך לדרוש ולקבל את הטיפול המתאים להקלת כאביך, וחובתו של הצוות המטפל בך לסייע לך בכך. כאב עלול לגרום לתחושות של דיכאון, עייפות, כעס, דאגה, בדידות, מתח וחרדה. כמו כן הוא עלול לפגוע בשגרת החיים, בתיאבון ועוד. כדי להימנע מהשפעות לא רצויות אלה חשוב לפנות לצוות המטפל מיד כשמופיעים כאבים.

כדאי שתאפיין בפני הצוות הרפואי את הכאב לפי המדדים הבאים:

מידת הכאב: ברצף של 10-0.

תיאור הכאב באופן המדויק ביותר: עמום, חד וכן הלאה.

כיצד הכאב משפיע על שגרת החיים שלך.

הרופא יכול לרשום לך משככי כאבים, אך לעיתים קרובות הם עלולים לגרום לעצירות, לכן חשוב להקפיד על תזונה עשירה בסיבים תזונתיים ושתייה מרובה של נוזלים. הרופא יוכל לתת לך מרשם גם לחומרים משלשלים.


גם כימותרפיה או טיפול בקרינה יכולים להקל כאבים, שכן הם מכווצים את הגידול, אולם ״תכן שיחלפו מספר שבועות לפני שתחוש הטבה.

לאגודה למלחמה בסרטן חוברת 'כאב והטיפול בו' המכילה עצות שימושיות והצעות להתמודדות עם כאב. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה בטל. 1-800-599-995 או לעיין בה באתר האגודה באינטרנט.


בחילה

ניתן להקל תחושת בחילה והקאות על ידי מתן נוגדי בחילה. פנה לרופא ודווח לו על הרגשתך.


כאבי עצמות

אם הסרטן התפשט לעצמות, ״תכן שתקבל תרופות המכונות ביספוספונטים, המסייעות בהקלת כאבי עצמות ובחיזוק העצם.

דנוסומאב - Denosumab (אקסגייבה® - ®Xgeva)* - היא תרופה שניתנת אם הסרטן התפשט לעצמות. זו תרופה מכווננת (ממוקדת מטרה) הניתנת באמצעות זריקה תת-עורית ופועלת באופן ממוקד על החלבון RANKL בתאי העצם. התרופה מקטינה את קצב הצמיחה של הגידול הסרטני, וכך מפחיתה את הסיכון לשברים ונזקים בעצמות.


*או תרופות המכילות חומר פעיל דומה, בעלות שמות מסחריים אחרים.


סטרואידים

סטרואידים משמשים להקלת תסמינים מסוימים, ולעיתים הם מהווים חלק מהטיפול הכימי. מומלץ ליטול אותם בתחילת היום, מאחר והם גורמים לערנות. אם אתה נוטל סטרואידים עליך להיות במעקב צמוד כדי לבחון את השפעתם על הגוף, וחשוב לעקוב בקפדנות אחר הוראות הרופא. כשתוכל להפסיק ליטול את הסטרואידים ינחה אותך הרופא כיצד לעשות זאת בהדרגה. חשוב לא להפסיק ליטול אותם בבת אחת.





רפואה משלימה 

המונח 'רפואה משלימה' (משולבת, אינטגרטיבית) מתייחס למגוון טיפולים, כגון דיקור סיני (אקופונקטורה), נטורופתיה, דמיון מודרך ועוד, הניתנים בנוסף על הטיפולים הרפואיים המקובלים נגד מחלת הסרטן. מחקרים מצביעים על כך שגישת הטיפול האינטגרטיבית יכולה לתרום לשיפור איכות החיים של מטופלים בתקופת ההתמודדות עם המחלה והטיפולים. אם ברצונך להיעזר בטיפולי רפואה משלימה, חשוב להתייעץ עם האונקולוג המטפל ועם רופא מומחה ברפואה משלימה, במטרה לבחון מהי דרך הטיפול הטובה ביותר עבורך, והאם שיטות רפואה משלימה יכולות לסייע בהשגת יעדי הטיפול.

לאגודה למלחמה בסרטן מידע נוסף על יחידות לאונקולוגיה אינטגרטיבית ברחבי הארץ, וכן חוברת 'רפואה משלימה וסרטן' - מדריך לצרכן הנבון של רפואה משלימה. לקבלת החוברת ללא תשלום ניתן לפנות בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה למלחמה בסרטן בטל. 1-800-599-995. ניתן לעיין בחוברת גם באתר האגודה באינטרנט.

ב'פורום רפואה משלימה' באתר האגודה ניתן להתייעץ עם מומחה בתחום.





מעקב

לאחר שהטיפול בך יושלם, תמשיך לעבור בדיקות מעקב שגרתיות, הכוללות בדיקות דם וצילומי רנטגן. פגישות המעקב הן הזדמנות טובה לשוחח עם הרופא על חששות המתעוררים ולקבל מענה על שאלות שונות. אם בין הפגישות עם הרופא תסבול מבעיות כלשהן או תבחין בתסמינים חדשים, דווח על כך לרופא שלך או פנה אל בית החולים בהקדם האפשרי.



מחקרים וניסויים קליניים

מחקרים למציאת דרכים חדשות לטיפול בסרטן ממקור לא ידוע נערכים כל העת, במטרה למצוא טיפול יעיל המציע מרפא לכל המטופלים. כאשר מחקרים מוקדמים מצביעים על כך שטיפול חדש עשוי להיות טוב יותר מהטיפול המקובל, האונקולוגים עורכים ניסויים להשוואה בין הטיפול החדש לטיפולים המקובלים הטובים ביותר בנמצא. ניסויים קליניים נערכים גם כדי לבדוק תרופות או אמצעים להקלה בסימפטומים )תסמינים(, או למניעה וטיפול בתופעות לוואי.


ניסוי כזה נקרא ניסוי קליני מבוקר, וזו הדרך האמינה היחידה לבחינת טיפול חדש. לעתים קרובות משתתפים בניסויים אלה כמה בתי חולים בארץ, ולעתים גם מטופלים ובתי חולים במדינות אחרות.


ניסויים קליניים חשובים לשיפור הטיפול לטובת כלל המטופלים בעתיד ומהווים סיכוי אמיתי לשיפור מצבו של החולה המשתתף בניסוי. הם תורמים לידע ולקידום המאבק במחלת הסרטן. אם שיטת הטיפול הנבדקת בניסוי תוכח כיעילה, היא עשויה להפוך לשיטת הטיפול המקובלת, שתוכל לעזור לחולים רבים. יעילותם של רוב הטיפולים הנמצאים כיום בשימוש הוכחה בעבר במסגרת ניסויים קליניים.


חולים המשתתפים בניסוי קליני בד"כ מחולקים לשתי קבוצות:

  1. קבוצה שתקבל את הטיפול החדש הנבדק בניסוי (בדרך כלל כתוספת לטיפול הסטנדרטי המקובל בעולם לאותה מחלה).
  2. קבוצה שתקבל את הטיפול הסטנדרטי, הנחשב כטוב ביותר לטיפול במחלה ממנה סובל החולה.


כמובן שאין מידע האם הטיפול החדש הנבדק בניסוי יביא לתוצאות טובות יותר, אך מקובל להציע טיפול חדש רק כאשר יש סיכוי סביר שתוצאותיו תהיינה טובות יותר מהטיפול המקובל.

על מנת להבטיח את בטיחות החולים וזכויותיהם, כל פרוטוקול ניסיוני מקבל אישור של ועדה אתית, ועדת הלסינקי, של המוסד הרפואי בו ייערך הניסוי. כל משתתף מקבל לקריאה העתק של הפרוטוקול והמסמכים הנלווים אליו, ונדרש לחתום על טופס הסכמה מדעת לפני תחילת הניסוי. הסכמה מדעת פירושה שהחולה יודע במה עוסק הניסוי, מבין מדוע הוא מבוצע ומדוע הוזמן להשתתף בו ויודע בדיוק באיזה אופן יהיה מעורב בו.

גם לאחר שתסכים להשתתף בניסוי, תוכל עדיין לפרוש ממנו בכל עת אם תשנה את דעתך. החלטתך לא תשפיע בכל דרך על יחסו של הרופא אליך. אם תבחר שלא להשתתף בניסוי או לפרוש ממנו, יינתן לך הטיפול המקובל הטוב ביותר, במקום הטיפול החדש הנבחן בהשוואה אליו.

חשוב לזכור שכל טיפול נחקר ביסודיות במחקרים מוקדמים לפני שנוסה בניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. השתתפותך בניסוי תסייע לקדם את מדע הרפואה ולשפר את סיכוייהם להחלמה של חולים אחרים בעתיד.


הניסיון מראה שהשתתפות בניסוי קליני היא הדרך הטובה ביותר לקבל טיפול, במיוחד במקרה של סרטן גרורתי שמקורו אינו ידוע. נוסף על האפשרות להיחשף לטיפולים חדשניים ולשיפור הפרוגנוזה, הניסויים הקליניים מפתחים את הרפואה ותורמים לשיפור הטיפול בכלל החולים.

חוברת 'ניסויים קליניים בטיפול במחלת הסרטן' של האגודה למלחמה בסרטן עוסקת ביתר פירוט בנושא. לקבלת החוברת ללא תשלום, ניתן לפנות ל'טלמידע'® בטל. 1-800-599-995

לאגודה למלחמה בסרטן מאגר מחקרים קליניים המתעדכן באופן שוטף באתר האגודה באינטרנט. במאגר מרוכזים מגוון המחקרים הקליניים המתבצעים במרכזים הרפואיים ברחבי הארץ. מחקרים אלה פתוחים לציבור המטופלים, על פי תנאי הקבלה המפורטים בכל מחקר.





התמודדות רגשית עם מחלת הסרטן

תהליך אבחון מחלת הסרטן מלווה ברוב המקרים בתנודות רגשיות ומחשבות הנעות בין תקווה לבין פחד וחשש. כאשר מתבררת האבחנה, תגובתו של כל אדם היא ייחודית. התגובה לאבחנה מושפעת מתכונות אישיות, ניסיון ומפגש קודם עם מחלות סרטן במשפחה או בסביבה הקרובה, סוג המחלה והיכולת להירפא או להשיג הקלה. כל אדם מגיב בצורה שונה ובעוצמה שונה אבל לכולם דרוש זמן כדי להסתגל למציאות של מחלה.

להמשך




מערך המידע, הסיוע והתמיכה של האגודה למלחמה בסרטן לחולים, למחלימים ולבני משפחותיהם

למידע על מערך התמיכה של האגודה למלחמה בסרטן




סרטן תרומה
התכנים המופיעים באתר נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. נא לעיין בתנאי השימוש באתר.
בניית אתרים
|
|
|
© כל הזכויות שמורות לאגודה למלחמה בסרטן בישראל